חזרה לדף הקודם
שיעור א' | שיעור ב' | שיעור ג' | שיעור ד' | שיעור ה' | שיעור ו' | שיעור ז' | שיעור ח' | שיעור ט' | שיעור י' | שיעור י"א | שיעור י"ב | שיעור י"ג | שיעור י"ד | השתלמות

Tuv Ta'am em português
טוב טעם - טעמי אמ"ת

טוב טעם ודעת
(טעמי המקרא)

(תהילים קיט,ס"ו)

רבי שלמה דוד ישראל הלוי די אוליוירה
ז"ל

אלה דרכי הטעמים במקרא וא"ך ספרי הקדש והס כ"ת המתנגנים והמטעימים. ובשבעה דרכים אציגם לפניך. וכמו כן אלה של אמ"ת:

זרקא - סגולתא לעולם הם ביחד ונלוים זה עם זה. השלשלת יבוא לבדו כמלך. וכן התרסא בלי שר ומשרת. ואחריו שני גרישין, תביר, גם זקף קטון או זרקא:

אזלא גריש - רביע לעולם יבוא זה אחר זה, ונלוים יחד. ונמצא שמשמשים לבדם. ויש מאריך אחר אזלא. ופעמים הרבה, תביר אחר רביע: אל שני גרישין ימשך מנגן. ולא אל זקף גדול. ולפעמים ימשך תביר:

דרגא תביר ישרת כאשר יש שני נקודות בינתיים. ואם יש בתוכם ניקוד אחד יהיה מאריך במקום דרגא. וגם יבוא קדמא קודם תביר, ויש דרגא בלא תביר: התרי טעמי הוא כמו תביר:

פזר גדול - תלשא לאלה ימשך: אזלא גריש - רביע. והתרצא יבוא בלי משרת לפניו, ובו הפסק. וקודם התלשא יבוא גם כן ירח בן-יומו - קרני פרה:

פסק - מנהגו להביא שופר הולך בתיבה עצמה, או מאריך או אזלא להטעים התיבה בו, וגם בא עם דרגא. ועל הרוב יבוא אחריו רביע גם גרישין, תביר, ופזר גדול וזרקא. ולרביע אם יוקדם שני שופר הולך, בראשון יש פסק:

שופר מהופך קדמא - זקף קטון -- זה יהיה אם יש ניקוד אחד ביניהם. ואם לא יבוא ניקוד בינתים במקום שופר מהופך יהיה מאריך. ולפעמים יבוא יתיב קודם קדמא במילה זעירא או מלעיל. וגם אחר ה קדמא. ויש קדמא בלא שופר מהופך. וקודם השופר מהופך יבוא אזלא. ואם הוא אחר רביע יהיה קדמא. הזקף גדול יבוא אחר זקף קטון, וגם בריש פסוק, כמו השני גרישין. התרי קדמין הוא לציין קריאת המילה מלעיל, כמו שנהגו הנקדנים הקדמונים עם זרקא סגולתא, תלשא ותרסא. ועתה נתבטל ונשאר זה בתרי קדמין בלבד.

מאריך טרחא - אתנח -- קודם האתנח יבוא שופר הולך, וקודם סוף פסוק יבוא מאריך. אך לא באמ"ת, שגם יהיה שופר הולך קודם סוף פסוק, אלא אם יוקדם לו גריש - רביע, שאז יהיה מאריך. ולעולם לא תמצא כי אם אתנח אחד בכל פסוק, ולפעמים איננו. ויכנסו בתוך אלה, וכן בין כולם, מקף וגעיא. המקף הוא לחבר קריאת התיבות, והגעיא להטעים קריאת כל תיבה.

הרפי והדגש ידוע לכל, וסימן הרפי קו ישר על האות. ולא נהגו בו היום, זולתי מעט מפני הזרות בתיבה שראויה להדגש, או במפיק -- והוא נקוד בתוך האות:

ודע זה הכלל, כי כאשר מילה מלרע באה קודם מילה זעירא או מלעיל, תנקד מלעילא, כמו "עשה-שם" ו"עשה", פסק. ואם פגע בשוא, תקרא לעילא דלעילא, כגון "ישפטו הם ישמרו דעת". ויש שיוצא מן הכלל.


שיעור א' | שיעור ב' | שיעור ג' | שיעור ד' | שיעור ה' | שיעור ו' | שיעור ז' | שיעור ח' | שיעור ט' | שיעור י' | שיעור י"א | שיעור י"ב | שיעור י"ג | שיעור י"ד | השתלמות
חזרה לדף הקודם