Voltar
חזרה


Volta para a página principal
חזרה לדף הבית


שו"ת מהר"י בי רב סימן לט

ד"ה תשובה הדין

תשובה:

הדין עם בני היהודית שאין לבן הפילגש הגויה חלק ונחלה עמהם דקי"ל בן הבא מן הגויה אינו בן ואין לו שום יחוס עם אביו ולא עם בני אביו אלא הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ואין גיטו גט וכ"ש שאינו נכנס בנחלה עמהם בנכסי מי שהולידו ולא עם בניו ולא נוחלין זה את זה סוף דבר ההוא כגוי גמור לכל דבריו. כדאמרי' במס' קידושין סוף פ' האומר +דף ס"ח+ נכרית מ"ל אמר קרא לא תתחתן בם וכו' ולדה כמותה מ"ל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי דאמ' קרא כי יסיר את בנך מאחרי וכו' בנך הבא מהישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנה וכו' ופי' רש"י ז"ל כי יסיר את בנך לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו וכו' וסמיך ליה כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא בבתו לא תקח לבנך משום כי תסיר את הבן הנולד לה מבנך אלמא בן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה וכו' משמע בהדיא שזרע הנכרית מישראל אינו זרע ואין לו יחס וקורבה עמו כלל ואם נתגייר אח"כ הוי גר גמור כאילו הוא בן גוי וגויה ובנדון שלפנינו שזאת האשה הית' בחזקת נכרית גמורה כמו שהוא מפורס' הרי אותו הזרע שנולד ממנה כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ולא גיטו גט ואם נתגייר הרי הוא גר גמור ואין לו חלק ונחלה עם בני מי שהולידו שאין ביניהם שום אחוה כמו שכתבנו:

וכן כתב הרמב"ם ז"ל )פ' י"ב מה' איסורי ביאה הלכה ז' ח'( וז"ל והבן מן הגויה אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי וגו' מסיר אותו מלהיו' אחרי השי"ת ודבר זה גורם להדבק בגוים שהבדלנו הקב"ה מהם וכו' ע"כ ובהלכות נחלו' פ' ראשון )ה"ז כתב וז"ל כל הקרובין בעביר' יורשים ככשרים( כיצד כגון שהיה לו בן ממזר או אח ממזר הרי זה כשאר בניו וכשאר אחים לנחלה אבל בניו מן השפחה או מן הנכרית אינו בן לדבר מן הדברי' ואינו יורש כלל ע"כ משמע בהדיא שבן הנכרית מישראל אינו בן כלל לשום דבר והרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ואם נתגייר הוא גר גמור וצריך טבילה וקבלת המצוות כשאר גוים המתגיי' כלל העולה כי הבן שילדה לו לראובן אותה הנכרית הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין לו שום קורבה עם ראובן שהולידו ולא עם בניו. ודע כי זה הוא דין פשוט לדעת כ"ע אין פוצה פה ומצפצף:

אבל בענין בני האנוסים הראשו' שנטמעו בין הגוים יש מהם ד' או ה' דורות נפל מחלוקת בן רבני ספרד עם בית הרב רבי דוראן ז"ל שלדעת חכמי ספרד אותם שכבר נטמעו בין הגוים שהם כגוים גמורים לכל הדברים והטעם שאמרו' שהורתם ולדתם אינה בקדושה כיון שהיו עובדי ע"ז ומטעם שאומרים שודאי כיון שנטמאו עם הגויים נתחתנו עם גויות וכבר כתבנו שבנך הבא מן הגויה אינו בנך:

אבל כתב הר"ר צמח בן בתו של הרב ר' דוראן ז"ל )תשובת יכין ובועז ח"א סי' ע"ה( וז"ל אחר כמה משא ומתן שהשיב בתשוב' א' בענין אותם האנוסי' העולה לידנו בנדון שלפנינו שהמשומד והמשומד' דינם לענין עריות כישראל ובנים אשר יודלו להם ג"כ כך הוא דינם ולפיכך גיטם גט וקדושתם קדושין וכן כתב בעל המגיד משנה )מגיד משנה בפ"ד מה' אישות הלכה ט"ו( וז"ל מן הסוגיא שבפ' קמא דיבמו' )דף ט"ו( נ"ל שאפי' זרעו שהוליד לאחר שנשתמד וקדש אותו זרע ישרלאית קידושיו קידושין ודוקא זרע שהוליד מישראלית אפילו היא משומדת אבל הוליד מן הגויה אין אין חוששין לו שהרי אפי' ישראל גמור שבא על הגויה והוליד ממנה בן אינו קרוי בנו אלא בנה וזה ברור עכ"ל.

וכן הוא דעת אדוני זקיני כמהר"ר שמעון ן' צמח ז"ל בספרו הב' בס' מ"ג ובס' מ"ט וכן הוא דעת אדוני אבי ז"ל בקונטריס מאמר האנוסים שחבר שנקראים ] משומדים ונקראים אנוסים שדינן כישראל בדינין אלו ואפילו עד עשרה דורות ע"כ:

ואני אומ' שאפילו לדעת הרב בענין נחלה יודה שאין להם דין ישראל כלל ואם תדקדק בלשונו תבין זה בהדיא שכתב שהכלל עולה בידינו שהמשומד והמשומדת דינם לענין עריות כישראל:

משמע בהדיא דדוקא לענין עריות אבל לענין שאר דברים הרי הם כגוים גמורים לכל דבריהם.

וכך נראה מלשון התלמוד וכמה דוכתי' שאמרו שישראל עובד ע"ז הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ולא הוציאו בתלמוד שיש להם שום יחס עם ישראל אלא לענין גטין וקידושין:

וכן נראה מל' הרמב"ם ז"ל וכתב במדע )הרמב"ם ז"ל במדע( בהלכות ע"ז פ"ב וז"ל ישראל שעבד ע"ז הרי הוא משומד לכל התורה כולה עכ"ל וכתב הרב רבי יהודה בלאן ז"ל וז"ל וזה כולו כמו שיתבאר פ"ק דחולין ולא עוד אלא שאני רואה שישראל משומד גרוע מגוי גמור שאין מקבלין +משומד גרוע מגוי גמור שמקבלין+ מן הגויים על תנאי שלא יקריבו בעלי מומין כמו שנתבאר במס' גיטין +דף נ"ו+ בההי' עובד' דקמצא ובר קמצא ואין מקבלין נדרים ונבות /ונדבות/ מישראל משומד דכתיב אדם כי יקריב מכם להוצי' את המשומד כמו שנתבאר במס' חולין +דף ה'+ והא דאמרן במס' יבמות +דף מ"ז ע"ב+ פ' החולץ טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו פשיטא למאי הלכתא דאי הדר מקדש ישראל +לכל דבריו למאי הילכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל+ משומד הוא וקידושיו קידושין דנר' מכאן שאינו כגוי גמור שהרי קידושיו קידושין כבר כתב קצת המפרשים דמשומד המחלל שבתו' בפרהסיא ולע"ז דינו כגוי גמור ואין קידושיו קידושין והא איירי במשומד לדברי' אחרי' ולא קשיי' ועם היות שיש חולקין בזה ואומרי' שהי' כולל' ואפי' משומד לע"ז קידושיו קידושין. יש להביא ראיי' שאין קידושיו קידושין ממ"ש שהמשומד הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו +חולין דף ה' ע"א+ והר"מ ז"ל עם היו' שכת' הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו כתב בס' נשים פ' ד' יש' משומד שקידש אפי' שעבד ע"ז ברצונו הרי אלו קידושין גמורים וצריכה ממנו גט עכ"ל לא אמר זה הר"ם ז"ל באלו משומדים שנטמעו ומתו בגוייותם /שמא צ"ל: בגויותם, או: בגיותם/ המה ואביהם כי נתערבו קצתם בגויות ובגוים ע"כ ועו' כתב הרב הנזכר באותה התשובה שצריך שתהיה הורתם ולדתם בקדושה ואם לא כן אפילו הם תאומים הרי הם כזרים ובנדון שלפנינו שנטבע /שמא צ"ל: שנטמע/ בין הגויים הרי הורתם ולדתם שלא בקדושה. עוד הביא ראיה שאילו בני האנוסים אינן צריכין חליצה ויבום והרי הם כגויים גמורים וכן לענין קדושין שאם לא נאמר כן הרי כל הגויים מזרע אדום הם הורתם ולדתם בקדושה שהרי עשו ישראל משומד איתקרי דהכי אמרינ' במסכת קידושין +דף יח ע"א+ אמר ר' יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ואקשינן ודילמא ישראל משומד שאני: אלא מהכא וכו' הרי שעשו נקרא ישראל משומד אם כן נאמר שכל זרעו הורתו ולדתו בקדושה הם שמזרע ישראל הוא וקדושיו קידושין וזה החלוק לא יתכן אלא נראה שכל מי שהוא מזרע ישראל ונשתמד ונדמע הוא ובניו בבית הגויים הרי הבנים הורתם ולדתם שלא בקדושה: וסוף דברו באותה התשובה לרב הנזכר שאילו הבאים להתגייר מבני האנוסים הראשונים שהאחין אינם בני חליצה ויבום וכן עלתה ההסכמה בכל ארץ פ"לאנדיש שלא היו חוששים באותם הבאים להתגייר ומתו בלא בנים אף על פי שלהם אחים לא היו חוששים להם והיו מתירים נשותיהם בלא חליצה ויבום וכל זה הוא לענין עריות בזה הוא שנפל המחלוקת אבל לענין שאר דברים הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ובזה יתישבו הסוגיות שבמקום א' אומר הרי הוא כגוי לכל דבריו ונ"ל חוץ מענין עריות וכבר שאלוני חכמי מצרים על ענין כזה והשבתי להם הלכה למעשה שאחיהם של אלו שנטמעו בין הגוים אינם בני חליצה ויבום. וכן ראיתי אני במערב כמה נשים מאלו נשואות בלא חליצה ויבום וכך העלו כל חכמי קאשטיליא או רובם ויש לי הוראות ממקצתם:


שו"ת מהר"י בי רב סימן לט ד"ה תשובה הדין

תשובה הדין עם בני היהודית שאין לבן הפילגש הגויה חלק ונחלה עמהם דקי"ל בן הבא מן הגויה אינו בן ואין לו שום יחוס עם אביו ולא עם בני אביו אלא הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ואין גיטו גט וכ"ש שאינו נכנס בנחלה עמהם בנכסי מי שהולידו ולא עם בניו ולא נוחלין זה את זה סוף דבר ההוא כגוי גמור לכל דבריו. כדאמרי' במס' קידושין סוף פ' האומר +דף ס"ח+ נכרית מ"ל אמר קרא לא תתחתן בם וכו' ולדה כמותה מ"ל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי דאמ' קרא כי יסיר את בנך מאחרי וכו' בנך הבא מהישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנה וכו' ופי' רש"י ז"ל כי יסיר את בנך לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו וכו' וסמיך ליה כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא בבתו לא תקח לבנך משום כי תסיר את הבן הנולד לה מבנך אלמא בן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה וכו' משמע בהדיא שזרע הנכרית מישראל אינו זרע ואין לו יחס וקורבה עמו כלל ואם נתגייר אח"כ הוי גר גמור כאילו הוא בן גוי וגויה ובנדון שלפנינו שזאת האשה הית' בחזקת נכרית גמורה כמו שהוא מפורס' הרי אותו הזרע שנולד ממנה כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ולא גיטו גט ואם נתגייר הרי הוא גר גמור ואין לו חלק ונחלה עם בני מי שהולידו שאין ביניהם שום אחוה כמו שכתבנו: וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ב +מ'ה /מה'/ איסורי ביאה הלכה ז' ח'+ וז"ל והבן מן הגויה אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי וגו' מסיר אותו מלהיו' אחרי השי"ת ודבר זה גורם להדבק בגוים שהבדלנו הקב"ה מהם וכו' ע"כ ובהלכות נחלו' פ' ראשון +ה"ז+ כתב וז"ל כל הקרובין בעביר' יורשים וכשרים +יורשים ככשרים+ כיצד כגון שהיה לו בן ממזר או אח ממזר הרי זה כשאר בניו וכשאר אחים לנחלה אבל בניו מן השפחה או מן הנכרית אינו בן לדבר מן הדברי' ואינו יורש כלל ע"כ משמע בהדיא שבן הנכרית מישראל אינו בן כלל לשום דבר והרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ואם נתגייר הוא גר גמור וצריך טבילה וקבלת המצוות כשאר גוים המתגיי' כלל העולה כי הבן שילדה לו לראובן אותה הנכרית הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין לו שום קורבה עם ראובן שהולידו ולא עם בניו. ודע כי זה הוא דין פשוט לדעת כ"ע אין פוצה פה ומצפצף: אבל בענין בני האנוסים הראשו' שנטמעו בין הגוים יש מהם ד' או ה' דורות נפל מחלוקת בן רבני ספרד עם בית הרב רבי דוראן ז"ל שלדעת חכמי ספרד אותם שכבר נטמעו בין הגוים שהם כגוים גמורים לכל הדברים והטעם שאמרו' שהורתם ולדתם אינה בקדושה כיון שהיו עובדי ע"ז ומטעם שאומרים שודאי כיון שנטמאו עם הגויים נתחתנו עם גויות וכבר כתבנו שבנך הבא מן הגויה אינו בנך: אבל כתב הר"ר צמח בן בתו של הרב ר' דוראן ז"ל +תשובת יכין ובועז ח"א סי' ע"ה+ וז"ל אחר כמה משא ומתן שהשיב בתשוב' א' בענין אותם האנוסי' העולה לידנו בנדון שלפנינו שהמשומד והמשומד' דינם לענין עריות כישראל ובנים אשר יודלו להם ג"כ כך הוא דינם ולפיכך גיטם גט וקדושתם קדושין וכן כתב בעל המגיד משנה +מגיד משנה בפ"ד מה' אישות הלכה ט"ו+ וז"ל מן הסוגיא שבפ' קמא דיבמו' +דף ט"ו+ נ"ל שאפי' זרעו שהוליד לאחר שנשתמד וקדש אותו זרע ישרלאית קידושיו קידושין ודוקא זרע שהוליד מישראלית אפילו היא משומדת אבל הוליד מן הגויה אין חוצצין +אין חוששין+ לו שהרי אפי' ישראל גמור שבא על הגויה והולי' קרוי לו מננה בן +והוליד ממנה בן+ אינו קרוי בנו אלא בנה וזה ברור עכ"ל. וכן הוא דעת אדוני זקיני כמהר"ר שמעון ן' צמח ז"ל בספרו הב' בס' מ"ג ובס' מ"ט וכן הוא דעת אדוני אבי ז"ל בקונטריס מאמר האנוסים שחבר שנקראים משומדים ונקראים אנוסים שדינן כישראל בדינין אלו ואפילו עד עשרה דורות ע"כ: ואני אומ' שאפילו לדעת הרב בענין נחלה יודה שאין להם דין ישראל כלל ואם תדקדקד /תדקדק/ בלשונו תבין זה בהדייא +בהדיא+ שכתב שהכלל עולה בידינו שהמשומד והמשומדת דינם לענין עריות כישראל: משמע בהדיא דדוקא לענין עריות אבל לענין שאר דברים הרי הם כגוים גמורים לכל דבריהם. וכך נראה מלשון התלמוד וכמה דוכתי' שאמרו שישראל עובד ע"ז הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ולא הוציאו בתלמוד שיש להם שום יחס עם ישראל אלא לענין גטין וקידושין: וכן נראה מל' הרמב"ם ז"ל וכתב במדע +הרמב"ם ז"ל במדע+ בהלכות ע"ז פ"ב וז"ל ישראל שעבד ע"ז הרי הוא משומד לכל התורה כולה עכ"ל וכתב הרב רבי יהודה בלאן ז"ל וז"ל וזה כולו כמו שיתבאר פ"ק דחולין ולא עוד אלא שאני רואה שישראל משומד גרוע מגוי גמור שאין מקבלין +משומד גרוע מגוי גמור שמקבלין+ מן הגויים על תנאי שלא יקריבו בעלי מומין כמו שנתבאר במס' גיטין +דף נ"ו+ בההי' עובד' דקמצא ובר קמצא ואין מקבלין נדרים ונבות /ונדבות/ מישראל משומד דכתיב אדם כי יקריב מכם להוצי' את המשומד כמו שנתבאר במס' חולין +דף ה'+ והא דאמרן במס' יבמות +דף מ"ז ע"ב+ פ' החולץ טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו פשיטא למאי הלכתא דאי הדר מקדש ישראל +לכל דבריו למאי הילכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל+ משומד הוא וקידושיו קידושין דנר' מכאן שאינו כגוי גמור שהרי קידושיו קידושין כבר כתב קצת המפרשים דמשומד המחלל שבתו' בפרהסיא ולע"ז דינו כגוי גמור ואין קידושיו קידושין והא איירי במשומד לדברי' אחרי' ולא קשיי' ועם היות שיש חולקין בזה ואומרי' שהי' כולל' ואפי' משומד לע"ז קידושיו קידושין. יש להביא ראיי' שאין קידושיו קידושין ממ"ש שהמשומד הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו +חולין דף ה' ע"א+ והר"מ ז"ל עם היו' שכת' הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו כתב בס' נשים פ' ד' יש' משומד שקידש אפי' שעבד ע"ז ברצונו הרי אלו קידושין גמורים וצריכה ממנו גט עכ"ל לא אמר זה הר"ם ז"ל באלו משומדים שנטמעו ומתו בגוייותם /שמא צ"ל: בגויותם, או: בגיותם/ המה ואביהם כי נתערבו קצתם בגויות ובגוים ע"כ ועו' כתב הרב הנזכר באותה התשובה שצריך שתהיה הורתם ולדתם בקדושה ואם לא כן אפילו הם תאומים הרי הם כזרים ובנדון שלפנינו שנטבע /שמא צ"ל: שנטמע/ בין הגויים הרי הורתם ולדתם שלא בקדושה. עוד הביא ראיה שאילו בני האנוסים אינן צריכין חליצה ויבום והרי הם כגויים גמורים וכן לענין קדושין שאם לא נאמר כן הרי כל הגויים מזרע אדום הם הורתם ולדתם בקדושה שהרי עשו ישראל משומד איתקרי דהכי אמרינ' במסכת קידושין +דף יח ע"א+ אמר ר' יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ואקשינן ודילמא ישראל משומד שאני: אלא מהכא וכו' הרי שעשו נקרא ישראל משומד אם כן נאמר שכל זרעו הורתו ולדתו בקדושה הם שמזרע ישראל הוא וקדושיו קידושין וזה החלוק לא יתכן אלא נראה שכל מי שהוא מזרע ישראל ונשתמד ונדמע הוא ובניו בבית הגויים הרי הבנים הורתם ולדתם שלא בקדושה: וסוף דברו באותה התשובה לרב הנזכר שאילו הבאים להתגייר מבני האנוסים הראשונים שהאחין אינם בני חליצה ויבום וכן עלתה ההסכמה בכל ארץ פ"לאנדיש שלא היו חוששים באותם הבאים להתגייר ומתו בלא בנים אף על פי שלהם אחים לא היו חוששים להם והיו מתירים נשותיהם בלא חליצה ויבום וכל זה הוא לענין עריות בזה הוא שנפל המחלוקת אבל לענין שאר דברים הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ובזה יתישבו הסוגיות שבמקום א' אומר הרי הוא כגוי לכל דבריו ונ"ל חוץ מענין עריות וכבר שאלוני חכמי מצרים על ענין כזה והשבתי להם הלכה למעשה שאחיהם של אלו שנטמעו בין הגוים אינם בני חליצה ויבום. וכן ראיתי אני במערב כמה נשים מאלו נשואות בלא חליצה ויבום וכך העלו כל חכמי קאשטיליא או רובם ויש לי הוראות ממקצתם:


שו"ת מהר"י בי רב סימן לט ד"ה תשובה הדין

תשובה הדין עם בני היהודית שאין לבן הפילגש הגויה חלק ונחלה עמהם דקי"ל בן הבא מן הגויה אינו בן ואין לו שום יחוס עם אביו ולא עם בני אביו אלא הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ואין גיטו גט וכ"ש שאינו נכנס בנחלה עמהם בנכסי מי שהולידו ולא עם בניו ולא נוחלין זה את זה סוף דבר ההוא כגוי גמור לכל דבריו.

כדאמרי' במס' קידושין סוף פ' האומר (דף ס"ח) נכרית מ"ל אמר קרא לא תתחתן בם וכו' ולדה כמותה מ"ל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי דאמ' קרא כי יסיר את בנך מאחרי וכו' בנך הבא מהישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנה וכו' ופי' רש"י ז"ל כי יסיר את בנך לעיל מיניה כתיב בתך לא תתן לבנו וכו' וסמיך ליה כי יסיר את בנך מדלא כתיב כי יסיר את בתך דנשמע מיניה דקפיד נמי קרא בבתו לא תקח לבנך משום כי תסיר את הבן הנולד לה מבנך אלמא בן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה וכו' משמע בהדיא שזרע הנכרית מישראל אינו זרע ואין לו יחס וקורבה עמו כלל ואם נתגייר אח"כ הוי גר גמור כאילו הוא בן גוי וגויה ובנדון שלפנינו שזאת האשה הית' בחזקת נכרית גמורה כמו שהוא מפורס' הרי אותו הזרע שנולד ממנה כגוי גמור לכל דבריו ואין קידושיו קידושין ולא גיטו גט ואם נתגייר הרי הוא גר גמור ואין לו חלק ונחלה עם בני מי שהולידו שאין ביניהם שום אחוה כמו שכתבנו: וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ' י"ב מה' איסורי ביאה הלכה ז' ח') וז"ל והבן מן הגויה אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי וגו' מסיר אותו מלהיו' אחרי השי"ת ודבר זה גורם להדבק בגוים שהבדלנו הקב"ה מהם וכו' ע"כ ובהלכות נחלו' פ' ראשון (ה"ז) כתב וז"ל כל הקרובין בעביר' יורשים ככשרים כיצד כגון שהיה לו בן ממזר או אח ממזר הרי זה כשאר בניו וכשאר אחים לנחלה אבל בניו מן השפחה או מן הנכרית אינו בן לדבר מן הדברי' ואינו יורש כלל ע"כ משמע בהדיא שבן הנכרית מישראל אינו בן כלל לשום דבר והרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ואם נתגייר הוא גר גמור וצריך טבילה וקבלת המצוות כשאר גוים המתגיי' כלל העולה כי הבן שילדה לו לראובן אותה הנכרית הוא כגוי גמור לכל דבריו ואין לו שום קורבה עם ראובן שהולידו ולא עם בניו.

ודע כי זה הוא דין פשוט לדעת כ"ע אין פוצה פה ומצפצף:

אבל בענין בני האנוסים הראשו' שנטמעו בין הגוים יש מהם ד' או ה' דורות נפל מחלוקת בן רבני ספרד עם בית הרב רבי דוראן ז"ל שלדעת חכמי ספרד אותם שכבר נטמעו בין הגוים שהם כגוים גמורים לכל הדברים והטעם שאמרו' שהורתם ולדתם אינה בקדושה כיון שהיו עובדי ע"ז ומטעם שאומרים שודאי כיון שנטמאו עם הגויים נתחתנו עם גויות וכבר כתבנו שבנך הבא מן הגויה אינו בנך:

אבל כתב הר"ר צמח בן בתו של הרב ר' דוראן ז"ל (תשובת יכין ובועז ח"א סי' ע"ה) וז"ל אחר כמה משא ומתן שהשיב בתשוב' א' בענין אותם האנוסי' העולה לידנו בנדון שלפנינו שהמשומד והמשומד' דינם לענין עריות כישראל ובנים אשר יודלו להם ג"כ כך הוא דינם ולפיכך גיטם גט וקדושתם קדושין וכן כתב בעל מגיד משנה בפ"ד מה' אישות הלכה ט"ו וז"ל מן הסוגיא שבפ' קמא דיבמו' (דף ט"ו) נ"ל שאפי' זרעו שהוליד לאחר שנשתמד וקדש אותו זרע ישרלאית קידושיו קידושין ודוקא זרע שהוליד מישראלית אפילו היא משומדת אבל הוליד מן הגויה אין אין חוששין לו שהרי אפי' ישראל גמור שבא על הגויה והוליד ממנה בן אינו קרוי בנו אלא בנה וזה ברור עכ"ל.

וכן הוא דעת אדוני זקיני כמהר"ר שמעון ן' צמח ז"ל בספרו הב' בס' מ"ג ובס' מ"ט וכן הוא דעת אדוני אבי ז"ל בקונטריס מאמר האנוסים שחבר שנקראים משומדים ונקראים אנוסים שדינן כישראל בדינין אלו ואפילו עד עשרה דורות ע"כ:

ואני אומ' שאפילו לדעת הרב בענין נחלה יודה שאין להם דין ישראל כלל ואם תדקדק בלשונו תבין זה בהדיא שכתב שהכלל עולה בידינו שהמשומד והמשומדת דינם לענין עריות כישראל:

משמע בהדיא דדוקא לענין עריות אבל לענין שאר דברים הרי הם כגוים גמורים לכל דבריהם.

וכך נראה מלשון התלמוד וכמה דוכתי' שאמרו שישראל עובד ע"ז הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ולא הוציאו בתלמוד שיש להם שום יחס עם ישראל אלא לענין גטין וקידושין:

וכן נראה מל' הרמב"ם ז"ל וכתב במדע הרמב"ם ז"ל במדע בהלכות ע"ז פ"ב וז"ל ישראל שעבד ע"ז הרי הוא משומד לכל התורה כולה עכ"ל וכתב הרב רבי יהודה בלאן ז"ל וז"ל וזה כולו כמו שיתבאר פ"ק דחולין ולא עוד אלא שאני רואה שישראל משומד גרוע מגוי גמור שמקבלין מן הגויים על תנאי שלא יקריבו בעלי מומין כמו שנתבאר במס' גיטין (דף נ"ו) בההי' עובד' דקמצא ובר קמצא ואין מקבלין נדרים ונדבות מישראל משומד דכתיב אדם כי יקריב מכם להוצי' את המשומד כמו שנתבאר במס' חולין (דף ה') והא דאמרן במס' יבמות (דף מ"ז ע"ב) פ' החולץ טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו פשיטא למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל משומד הוא וקידושיו קידושין דנר' מכאן שאינו כגוי גמור שהרי קידושיו קידושין כבר כתב קצת המפרשים דמשומד המחלל שבתו' בפרהסיא ולע"ז דינו כגוי גמור ואין קידושיו קידושין והא איירי במשומד לדברי' אחרי' ולא קשיי' ועם היות שיש חולקין בזה ואומרי' שהי' כולל' ואפי' משומד לע"ז קידושיו קידושין.

יש להביא ראיי' שאין קידושיו קידושין ממ"ש שהמשומד הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו (חולין דף ה' ע"א) והר"מ ז"ל עם היו' שכת' הרי הוא כגוי גמו' לכל דבריו כתב בס' נשים פ' ד' יש' משומד שקידש אפי' שעבד ע"ז ברצונו הרי אלו קידושין גמורים וצריכה ממנו גט עכ"ל לא אמר זה הר"ם ז"ל באלו משומדים שנטמעו ומתו בגוייותם (שמא צ"ל: בגויותם, או: בגיותם) המה ואביהם כי נתערבו קצתם בגויות ובגוים ע"כ ועו' כתב הרב הנזכר באותה התשובה שצריך שתהיה הורתם ולדתם בקדושה ואם לא כן אפילו הם תאומים הרי הם כזרים ובנדון שלפנינו שנטבע (שמא צ"ל: שנטמע) בין הגויים הרי הורתם ולדתם שלא בקדושה.

עוד הביא ראיה שאילו בני האנוסים אינן צריכין חליצה ויבום והרי הם כגויים גמורים וכן לענין קדושין שאם לא נאמר כן הרי כל הגויים מזרע אדום הם הורתם ולדתם בקדושה שהרי עשו ישראל משומד איתקרי דהכי אמרינ' במסכת קידושין (דף יח ע"א) אמר ר' יוחנן גוי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ואקשינן ודילמא ישראל משומד שאני:

אלא מהכא וכו' הרי שעשו נקרא ישראל משומד אם כן נאמר שכל זרעו הורתו ולדתו בקדושה הם שמזרע ישראל הוא וקדושיו קידושין וזה החלוק לא יתכן אלא נראה שכל מי שהוא מזרע ישראל ונשתמד ונדמע הוא ובניו בבית הגויים הרי הבנים הורתם ולדתם שלא בקדושה:

וסוף דברו באותה התשובה לרב הנזכר שאילו הבאים להתגייר מבני האנוסים הראשונים שהאחין אינם בני חליצה ויבום וכן עלתה ההסכמה בכל ארץ פ"לאנדיש שלא היו חוששים באותם הבאים להתגייר ומתו בלא בנים אף על פי שלהם אחים לא היו חוששים להם והיו מתירים נשותיהם בלא חליצה ויבום וכל זה הוא לענין עריות בזה הוא שנפל המחלוקת אבל לענין שאר דברים הרי הוא כגוי גמור לכל דבריו ובזה יתישבו הסוגיות שבמקום א' אומר הרי הוא כגוי לכל דבריו ונ"ל חוץ מענין עריות וכבר שאלוני חכמי מצרים על ענין כזה והשבתי להם הלכה למעשה שאחיהם של אלו שנטמעו בין הגוים אינם בני חליצה ויבום.

וכן ראיתי אני במערב כמה נשים מאלו נשואות בלא חליצה ויבום וכך העלו כל חכמי קאשטיליא או רובם ויש לי הוראות ממקצתם:

Voltar
חזרה


Volta para a página principal
חזרה לדף הבית