|
Apresentação desta obra:
É com imenso prazer que a União Sefardita acrescenta mais este trabalho em prol da restauração do sefardita hispano-português no Brasil, redimindo-o de seu cripto-judaísmo, ao mesmo tempo em que fornece ao judeu comum a possibilidade de reaver o que é ancestral, a saber: a hagadá sem acréscimos e sem diminuições, unificando aos filhos de nosso povo em torno de uma única e original forma de cumprimento da Torá, como ela nos foi dada no Sinai e transmitida por cada bet din de cada geração desde então. O usuário desta hagadá, ou a pessoa que se predispor a estudar seu conteúdo, perceberá que ela diverge em muito das versões atuais. Asseguro, contudo, que é a mesma que era comum a todos os judeus de todas as etnias a um milênio atrás, e antes disto. Aos críticos – peço que aprofundem-se nos textos talmúdicos e gaônicos antes que se proponham a criticar, especialmente no contido no Michnê Torá (manuscritos!), onde ela é trazida tanto para quando tivermos o Bet ha-Miqdach, como para esta época triste na qual ainda não tivemos o mérito de ver nossa redenção final. Esperando o dia em que poderemos nos centralizar em Jerusalém reconstruída nesta data especial, comendo do sacrifício pêssaĥ, regozijando-nos da beleza dos trabalhos no Bet ha-Miqdach, espero que a esperança de ver a nosso povo cumprindo uma única Tora se concretize em nossos dias!
Agradeço desde já aos que tornaram esta edição possível, ao Mechon Mamre (Jerusalém), e especialmente ao Sr. Nehemiá de Góes, que empenhou-se muito em sua edição, bem como empenha-se generosamente em todo o projeto de restauração das comunidades hispano-portuguesas no Brasil.
HagadáRegras de pronúncia:
' - simboliza o som da letra 'ain
(ע). Produz-se apertando a garganta e soltando imediatamente. Não confundir com (‘), que é usado aqui para a o hiato com pronúncia interrompida. Por exemplo: ne’emar – נאמר, 'al – על.
Br - Berechit
|
| הַגָּדָה שֶׁלַּפֶּסַח | Hagadá chelapêssaĥ |
| מוזג כוס ראשון ומקדש עליו (הלכות שבת כט,יט; הלכות חמץ ומצה ח,א): | Enche-se a primeira taça, não menos que contendo uma revi’it, e profere-se o qiduch. Todos devem ter uma taça cheia. Michnê Torá, Livro dos tempos, Leis de chabat 29:19; Leis de ĥamets umatsá 8:1. | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERÍ HA-GÊFEN! | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, בָּחַר בָּנוּ וַיְגַדְּלֵנוּ, רָצָה בָּנוּ וַיְפָאֲרֵנוּ; וַתִּתֵּן לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER QIDECHÁNU MIKOL `AM, VEROMEMÁNU MIKOL LACHON, BAĤAR BÁNU VAYEFA’ARÊNU, VATITEN LÁNU ADONAI ELOHÊNU BE’AHAVÁ, | |
|
בשבת:
שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה, |
Em chabat:
CHABATÔT LIMENUĤÁ | |
| מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, | MO`ADIM LESSIMĤÁ ĤAGIM UZMANIM LESSASSON, | |
|
בשבת:
אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה, |
Em chabat:
ET-YOM HA-MANÔAĤ HA-ZÊ, | |
| אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמָן חֵרוּתֵנוּ, בְּאַהֲבָה, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. | ET- YOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, ET-YOM ĤAGH HA-MATSÔT HA-ZÊ, ZEMAN ĤERUTÊNU BEAHAVÁ, ZÊKHER LITSIAT MITSRÁIM; KI VÁNU BAĤÁRTA VEOTÁNU QIDÁCHTA MICOL HA-`AMIM, UMO`ADÊ QODCHEKHÁ BESSIMĤÁ UVSSASSÓN HINĤALTÁNU. | |
|
שלא בשבת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. |
Não em chabat:
BARUKH ATÁ ADONAI, MEQADÊCH ISRAEL VEHA-ZEMANIM! | |
|
בשבת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. |
Em chabat:
BARUKH ATÁ ADONAI, MEQADÊCH HA-CHABAT, VEISRAEL VEHA-ZEMANIM! | |
|
במוצאי שבת, מברך על הנר ומבדיל (הלכות שבת כט,כב):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל, וּבֵין אוֹר לַחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. |
Se ocorrer o iom tov em motsaê chabat, faz-se a havdalá bendizendo sobre uma vela. – Michnê Torá, Livro dos tempos, Leis de chabat 29:22.
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ MEORÊ HA-ÊCH! BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, HÁ-MAVDIL BEN QÔDECH LE-ĤÔL, UVEN OR LA-ĤÔCHEKH, UVEN YOM HA-CHEVI`Í LECHÊCHET YEMÊ HA-MA`ASSÊ. BARUKH ATÁ ADONAI, HA-MAVDIL BEN QÔDECH LE-QÔDECH! | |
|
המשך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה. |
Continuação, tanto se for em motsaê chabat, como em qualquer outro dia:
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, CHEHEĤEYÁNU, VEQIEMÁNU, VEHIGI`ÁNU LAZEMAN HA-ZÊ! | |
|
ומסב על צד שמאל ושותה את כל הכוס (הלכות חמץ ומצה ז,ט-י [ז-ח]); אם שתה רוב הכוס המחזיק שיעור רביעית, יצא (הלכות חמץ ומצה ז,יא [ט]).
לשיטת הרמב"ם, אין איסור לגרום לברכות (ראה הלכות תפילה ז,טו-טז, על הדרך להגיע למאה ברכות בשבת ויום טוב; וראה הלכות ברכות ד,ז). לכן מברך ברכה בפני עצמה על כל כוס וכוס, לפניו (הלכות חמץ ומצה ז,יב [י]); אם שתה שיעור רביעית וגמר בליבו שלא לשתות עד כוס החובה הבא למרות שמותר לשתות בין כוס לכוס חוץ מבין כוס שלישי לכוס רביעי (שם), מברך גם אחרי כל כוס וכוס. נוסח הברכה למי שקיים את תנאי ברכה אחרונה הוא (הלכות ברכות ג,יג; ח,יד): |
Entornam os participantes o corpo, recostando-se sobre o divã sobre o lado esquerdo, com a mão sob o lado da cabeça, e toma-se toda a taça. Se a pessoa tomar a maior parte de seu conteúdo, considera-se a obrigação de sorver toda a taça do vinho como cumprida. – Michnê Torá, Livro dos tempos, Leis de Ĥamets e Matsá 7:9,10; 7:11.
Não há proibição de proferir repetidas bênçãos, o que seria considerado desnecessário segundo a metodologia de diversos rabinos “aĥaronim”, segundo a promulgação talmúdica. - Michnê Torá, Livro do Amor, Leis da Oração, 7:15, 16, no intuito de completar 100 bênçãos diárias - Michnê Torá, Livro do Amor, Leis das Bênçãos 4:7. Portanto, bendiz-se sobre cada taça primeira e última bênçãos - Michnê Torá, Livro dos Tempos, Leis de Ĥamets e Matsá 7:12. É permitido beber entre as taças, exceto entre a terceira e quarta taças, e pode-se bendizer entre eles conforme explanado acima. | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ; וְשַׂמְּחֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, `AL HA-GÊFEN VE`AL PERI HA-GÊFEN, VE`AL TENUVAT HA-SADÊ VE`AL ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ CHERATSITA VEHIN’ĤÁLTA ET-AVOTÊNU. RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL `AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VEHA`ALÊNU LETOKHAH, VESSAMEĤÊNU BEVINIANAH; VESSAMEĤÊNU ADONAI ELOHÊNU | |
|
בשבת: בְּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, |
Em chabat: BEYOM HA-MANÔAĤ HA-CHEVI`I HA-ZÊ, | |
|
המשך: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל |
Continuação: BEYOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, BEYOM ĤAGH HA-MATSOT HA-ZÊ, UNEVAREKH’KHA `ALÊHA BIQDUCHÁ UVTAHORÁ. BARUKH ATÁ ADONAI `AL HA-ÁRETS VE`AL | |
|
על יינות חוץ לארץ: הַפֵּרוֹת |
Vinhos de outras Terras: HA-PERÔT. | |
|
על יינות ארץ ישראל: פֵּרוֹתֶיהָ. |
Vinhos da Terra de Israel: PEROTÊHA. | |
| ואחר הכוס הראשון, מברך "על נטילת ידיים" ונוטל ידיו כמו לפני סעודה (הלכות ברכות ו,ב; הלכות חמץ ומצה ח,א): | Após a primeira taça, bendiz-se e lava-se as mãos (“netilat yadáim”), como para refeição. As mãos não podem ser baixadas desde o princípio do lavar até após enxugar. - Michnê Torá, Livro do Amor, Leis de bênçãos, 6:2; Michnê Torá, Livro dos Tempos, Leis de Ĥamets e Matsá 8:1. | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER QIDECHÁNU BEMITSVOTAV VETSIVÁNU `AL NETILAT YADÁIM. | |
| ומביאים שולחן ערוך ועליו מרור וירק אחר ומצה וחרוסת ושני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. ומתחיל ומברך על הירק האחר (הלכות חמץ ומצה ח,א-ב): | Traz-se para a mesa “maror” (raiz amarga – costuma-se usar alface) e outro tipo de verdura, matsá e “ĥarôsset”, acompanhados de dois tipos de carne: um, em memória do sacrifício “pêssaĥ”, e outro em memória do sacrifício “ĥagigá”. | |
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית. |
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERÍ HA-ADAMÁ.
Toma-se da verdura (não do “maror”), mergulha na “ĥarôsset” e come dele um “kezáit”. | |
|
בסוף הסעודה אחרי אכילת כזית מצה אחרון, אין לטעום מאכל אחר כלל (הלכות חמץ ומצה ח,ט); אבל בשלב הזה, אין אסור לאכול ממיני מעדנים וקליות ולשתות משקאות כנהוג בשבת, כדי להרוויח ברכות ולהתאושש להגדה. אחרי אכילת הירק מטובל בחרוסת ואחרי התקרובת, יש לברך ברכות אחרונות כראוי למה שאכל ושתה בשיעור ברכה אם אינו מתכוון לטעום במשך ההגדה.
ואחר כך עוקרים את השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו, ומוזגים כוס שני. |
Após o término do sêder, depois de comer o último “kezáit” de matsá, não se pode provar de nenhum tipo de alimento. Mas, por enquanto, pode-se comer de tudo, e beber de tudo, assim como se faz em todo chabat, para aumentar bênçãos, e para estar melhormente prontificado para a recitação da hagadá.
Depois disto tudo, deve-se lembrar de bendizer a bênção final sobre cada coisa.
Após, deve-se retirar tudo de diante do que recita a hagadá, e encher a segunda taça. | |
|
נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא (סוף הלכות חמץ ומצה).
מתחיל על הכוס השני ואומר:
בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם. הַא לַחְמָא עַנְיָא, דַּאֲכַלוּ אֲבָהָתַנָא דִּנְפַקוּ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. כָּל דִּכְפִין, יֵיתֵי וְיֵיכוּל; וְכָל דִּצְרִיךְ לְפַסַּח, יֵיתֵי וִיפַסַּח. |
Esta é a hagadá que se usa durante o exílio de nosso povo, até quando possamos ter o Miqdach reconstruído e comer do sacrifício pêssaĥ.
BIV’HILÚ YATSÁNU MIMITSRÁIM. HÁ LAĤMÁ `ANIÁ DI AKHALÔ AV’HATÁNA DINAFQÔ MEARA`Á DEMITSRÁIM. KOL DIKHFIN, YETÊ VEYEKHUL; VEKHOL DITSRIKH LEFASSAĤ, YETÊ VIFASAĤ! | |
|
אך ספק אם מתאים להמשיך לומר הפסקה הבאה בארצנו בימינו.
שַׁתָּא הָכָא, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל; שַׁתָּא הָדָא עַבְדֵי, לְשַׁתָּא דְּאָתְיָא בְּנֵי חוֹרֵי. |
Não parece apropriado aos habitantes da Terra de Israel dizer a próxima frase.
HA-CHATÁ HAKHÁ, LECHANÁ HA-BAÁ BEARA`Á DEISRAEL; CHATÁ HADÁ `AVDÊ, LECHATÁ DEATIÁ BENÊ ĤORÊ! | |
| וכאן הבן שואל "מה נשתנה הלילה הזה"--אין לו בן, אשתו שואלתו; אין לו אישה, שואלים זה את זה, ואפילו היו כולם חכמים; היה לבד, שואל לעצמו (הלכות חמץ ומצה ז,ד [ג]; ח,ב-ג): | Aqui o filho pergunta que diferença tem esta noite das demais. Se não tiver filho, sua esposa pergunta. Se não tem esposa, perguntem-se uns aos outros, mesmo sendo todos sábios. Se estiver sozinho – pergunta a si próprio. – Michnê Torá, Livro dos Tempos, Leis de Ĥamets e Matsá 7:4. | |
| מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה, מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אַפִלּוּ פַּעַם אַחַת; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, כֻּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִים שְׁאָר יְרָקוֹת; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, מְרוֹרִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת, אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; וְהַלַּיְלָה הַזֶּה, כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין. | MA NICHTANÁ HA-LÁILA HA-ZÊ MIKÔL HA-LELÔT, CHEBEKHÔL HA-LELÔT EN ÁNU MATBILIM AFILU PA`AM AĤAT, VEHA-LÁILA HAZÊ CHETÊ PE`AMIM? CHEBEKHÔL HA-LELÔT ÁNU OKH’LIM ĤAMETS UMATSÁ, VEHALÁILA HA-ZÊ KULÔ MATSÁ? CHEBEKHOL HA-LELÔT ÁNU OKH’LIM CHEAR YERAQÔT, VEHA-LÁILA HA-ZÊ, MERORIM? CHEBEKHOL HA-LELÔT ÁNU OKH’LIM BEN YOCHVIN, BEN MESSUBIN, VEHA-LÁILA HA-ZÊ KULÁNU MESSUBIN? | |
| וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד? מתחיל ומספר שבתחילה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועים אחרי ההבל ורודפים עבודה זרה; ומסיים בדת האמת שקירבנו הקדוש ברוך הוא לה, והבדילנו מן התועים, וקירבנו לייחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצריים, וכל הרעה שגמלונו (הלכות חמץ ומצה ז,ו [ד]): | É necessário começar por relato humilhante, e terminar com exaltação: principia-se o relato falando que no passado eram nossos pais nos dias de Têraĥ e antes dele hereges e errôneos, amantes da idolatria, e terminando na fé da verdade, à qual Deus nos aproximou, separando-nos dos errôneos, conduzindo-nos ao reconhecimento de Sua Unicidade Absoluta. Assim, empeçamos dizendo que éramos escravos do Faraó no Egito, e relatando acerca de todo o mal que nos fizeram passar os egípcios. | |
| עֲבָדִים הָיִינוּ, לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם; וַיּוֹצִיאֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא גָאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, עֲדַיִן אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם. וְאַפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה--מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֶּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם; וְכָל הַמַּאֲרִיךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. | `AVADIM HAÍNU LEFARO`Ô BEMITSRÁIM, VAOTSIÊNU ADONAI ELOHÊNU MICHAM, BEYAD ĤAZAQÁ UVIZRÔ`A NETUIÁ. VEILU LO GAAL HA-QADOCH BARUKH HU ET-AVOTÊNU, `ADÁIN ÁNU UVANÊNU UVNÊ VANÊNU MECHU`UBADIM HAÍNU LEFARO`Ô BEMITSRÁIM. VAAFILU KULÁNU ĤAKHAMIM, KULÁNU NEVONIM, KULÁNU IOD`IM ET HA-TORÁ, MITSVÁ `ALÊNU LESSAPER BITSIAT MITSRÁIM. VEKHOL HA-MAARIKH BITSIAT MITSRÁIM, HARÊ ZÊ MECHUBAĤ! | |
| מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשׁוּעַ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה וְרִבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרָק; וְהָיוּ מְסַפְּרִין בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַּלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם, רִבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמָן קִרְיַת שְׁמַע שֶׁלְּשַׁחְרִית. | MA`ASSÊ BERIBI ELI`ÉZER VERIBI YEHOCHÚ`A VERIBI EL`AZAR BEN `AZARIÁ VERIBI `AQIVA VERIBI TARFON CHEHAYÚ MESSUBIN BIVNÊ BERAQ, VEHAYÚ MESSAPERIN BITSIAT MITSRÁIM KOL OTÔ HA-LÁILA, `AD CHEBAÚ TALMIDEHÉM VEAMERÚ LAHÉM: “HIGÍ`A ZEMÁN QERIAT CHEMÁ` CHELECHAĤARIT!” | |
| אָמַר לָהֶם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא: שֶׁנֶּאֱמָר "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז,ג)--"יְמֵי חַיֶּיךָ", הַיָּמִים; "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים "יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַזֶּה; "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", לְהָבִיא אֶת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. | AMAR LAHÉM RIBI EL`AZAR BEN `AZARIÁ: “HARÊ ANÍ KEVÉN CHIV`IM CHANÁ, VELÔ ZAKHÍTI CHETEAMER YETSIAT MITSRÁIM BALELÔT, `AD CHEDERACHAH BEN-ZOMÁ, CHENE’EMAR: “LEMÁ`AN TIZKOR ET-YOM TSETKHÁ MEÉRETS MITSRÁIM KOL YEMÊ ĤAIÊKHA!” - (Dt 16:3) - “YEMÊ ĤAIÊKHA”, HA-YAMIM; “KOL YEMÊ ĤAIÊKHA” – HA-LELÔT. VAĤAKHAMIM, OMERIM: “YEMÊ HAIÊKHA”, HA-`OLAM HA-ZÊ; “KOL YEMÊ ĤAIÊKHA”, LEHAVI ET-YEMÔT HA-MACHÍAĤ!” | |
| בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה--אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לִשְׁאַל. | BARUKH HA-MAQOM CHENATÁN TORÁ LEISRAEL `AMÔ, BARUKH HU! KENÊGHED ARBA`Á BANIM DIBERÁ TORÁ: EĤAD ĤAKHAM, EĤAD RACHÁ`, EĤAD TAM, VEEĤAD CHE’ENÔ IODÉI`A LICH’AL. | |
|
חָכָם, מַה הוּא אוֹמֵר?
"מָה הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֶתְכֶם?" (דברים ו,כ). אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ כְּהִלְכַּת הַפֶּסַח, אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקִימוֹן. |
ĤAKHAM, MA HU OMER?
“MA HA`EDÔT VEHA-MICHPATIM ACHER TSIVÁ ADONAI ELOHÊNU, ETKHEM?” - (Dt 6:20) - AF ATÁ EMOR LÔ KEHILKÁT HA-PÊSSAĤ: “EN MAFTIRIM AĤAR HA-PÊSSAĤ AFIQIMON!” | |
|
רָשָׁע, מַה הוּא אוֹמֵר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם?" (שמות יב,כו). "לָכֶם", וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִיקָר, אַף אַתָּה הַקְהֶה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם" (שמות יג,ח)--"לִי", וְלֹא לוֹ; אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל. |
RACHÁ`, MA HU OMER?
“MA HA-`AVODÁ HA-ZÔT, LAKHEM?” - (Ex 12:26). “LAKHÉM!”, VELÔ LÔ! ULEFI CHEHOTSÍ ÊT-`ATSMÔ MIN HA-KELAL VEKAFAR BA`IQAR, AF ATÁ HAQ’HÊ ET CHINÁV, VEEMÔR LÔ: “BA`AVUR ZÊ `ASSÁ ADONAI LI BETSETÍ MIMITSRÁIM!” - (Ex 13:8). “LI”, VELÔ LÔ. ILU HAYÁ CHAM, LÔ HAYÁ NIG’AL! | |
|
תָּם, מַה הוּא אוֹמֵר?
"מַה-זֹּאת?" (שמות יג,יד). "וְאָמַרְתָּ אֵלָיו--בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שם). |
TAM, MA HU OMER?
“-MA ZÔT?” – (Ex 13:14). VEAMARTA ELAV: “-BEĤÔZEQ YAD HOTSIÁNU ADONAI MIMITSRÁIM, MIBET `AVADIM!” – mesmo passuq. | |
|
וּשְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לִשְׁאַל, אַתְּ פְּתַח לוֹ!
שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם" (שמות יג,ח). |
VECHE’ENÔ YODEI`A LICH’AL – AT PETAĤ LÔ!
CHENE’EMAR: VEHIGADTA LEVIN’KHÁ, BAYOM HA-HU LEMOR: “BA`AVUR ZÊ, `ASSÁ ADONAI LI, BETSETÍ MIMITSRÁIM!” - (Ex 13:8). | |
|
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", יָכוֹל מֵרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ--תִּלְמֹד לוֹמַר "בַּיּוֹם הַהוּא".
אִי "בַּיּוֹם הַהוּא", יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם! |
"VEHIGADTA LEVIN’KHÁ" - YAKHÔL MERÔCH ĤÔDECH: - TILMÔD LOMAR: "BAYOM HA-HU"!.
I "BAYOM HA-HU", YAKHÔL MIBE`OD YOM? | |
| תִּלְמֹד לוֹמַר "בַּעֲבוּר זֶה", לֹא אָמַרְתִּי אֵלָא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ. | TILMÔD LOMAR: “BA`AVUR ZÊ...!” - LÔ AMARTI ELÁ BECHA`Á CHEYÊCH MATSÁ UMARÔR MUNAĤIM LEFANÊKHA! | |
| מִתְּחִלָּה, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ; וְעַכְשָׁו, קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם, מֵעֵבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ, בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן; וָאַרְבֶּה, אֶת-זַרְעוֹ, וָאֶתֶּן-לוֹ, אֶת-יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק, אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת-הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו, יָרְדוּ מִצְרָיִם" (יהושוע כד,ב-ד). | MITEĤILÁ, `OVDÊ `AVODÁ ZARÁ HAYÚ AVOTÊNU; VE`AKHCHÁV, QERVÁNU HA-MAQOM BARUKH HU LA`AVODATÔ, CHENE’EMAR: “VAYÔMER YEHOCHÚ`A EL KOL HA`AM: “KO AMAR ADONAI ELOHÊ ISRAEL: “BE`ÊVER HA-NAHAR YACHVÚ AVOTEKHÊM ME`OLAM, TÊRAĤ AVI AVRAHAM VAAVI NAĤÔR; VAYA`AVDU ELOHIM AĤERIM, VAEQAĤ ET-AVIKHÉM ET-AVRAHAM, ME`ÊVER HA-NAHAR, VAOLEKH OTÔ BEKHOL ÉRETS KENA`AN; VA’ARBÊ ET ZARO`Ô , VAETÉN LÔ ET-ITSĤAQ. VAETÉN LEITSĤAQ ET-YA`AQOV VE’ET `ESSAV, VAETÉN LE`ESSAV ET-HAR SE`IR, LARÊCHET OTÔ, VEYA`AQOV UVANAV, YARDÚ MITSRÁIM.” ”” – ( Ye 24:2-4). | |
| בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו,יג-יד). | BARUKH CHOMER HAVTAĤATÔ LEISRAEL `AMÔ, BARUKH HU! CHEHA-QADOCH BARUKH HU MEĤACHEV ÊT HA-QETS LA`ASSÔT KEMÁ CHEAMAR LEAVRAHAM AVINU BEN HA-BETARIM, CHENE’EMAR: VAYÔMER LEAVRAHAM: “-YADÔ`A TED`Á KI GER YIHIÊ ZAR`AKHÁ BE’ÉRETS LÔ LAHÉM, VA`AVADÚM, VE`INÚ OTAM – ARB`Á ME’ÔT CHANÁ. VEGHAM ET HA-GÓI ACHER YA`AVÔDU, DAN ANOKHÍ; VEAĤARÊ KHEN YETSE’Ú BIREKHÚCH GADOL!” – (Gn 15:13-14). | |
| הִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ, וְלָנוּ--שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ, אֵלָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם. | HI CHE`AMDÁ LA’AVOTÊNU VELÁNU, CHELÔ EĤAD BILEVAD `AMAD `ALENU LEKHALOTÊNU, ELÁ BEKHOL DOR VADOR `OMDIM `ALÊNU LEKHALOTÊNU, VEHA-QADOCH BARUKH HU MATSILÊNU MIYADAM! | |
| ומסיים בניסים ובנפלאות שנעשו לנו ובחירותנו, והוא שידרוש "ארמי אובד אבי" עד שיגמור כל הפרשה; וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו, הרי זה משובח (הלכות חמץ ומצה ז,ו [ד]; ח,ג; והשווה הלכות ביכורים ג,י--נראה כי הכוונה לדברים פרק כו מ"ארמי אובד" בפסוק ה עד "אשר נתת לי יהוה" בפסוק י, ולא רק עד סוף פסוק ח כנהוג): |
E, completa-se a hagadá com os milagres e as maravilhas que foram feitos por nós, e por havermos sido escolhidos, que é o comentário feito pelo leitor da hagadá sobre este trecho que principia aqui (“arami oved avi...”), e deve terminar toda a parachá – diferentemente do transcrito nas hagadôt modernas. É louvável quem aumentar nas explanações e comentários sobre este trecho. – Leis de Ĥamets e Matsá 7:6; 8:3 – comparando-se com Leis das Primícias percebe-se ser o trecho citado desde a frase “arami oved avi...” até “...acher natáta li, Adonai!” (passuq décimo), e não somente até o oitavo, como se costuma. Todo o sistema de pontuação neste trecho é segundo o sistema semítico clássico do hebraico bíblico, pelo que se o leitor achar estranho, aconselhamos a entrar em contato com o autor da transliteração. | |
| ה אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. | 5 - ARAMI OVÊD AVI, VAYÊRED MITSRÁIMA, VAYÁGHOR CHAM BIMTÊ ME`AT; VAYEHI CHAM, LEGHOI GADOL `ATSUM VARAV. | |
| ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה. | 6 - VAYARE`U OTÁNU HA-MITSRIM, VAYA`ANÚNU, VAYITENÚ `ALÊNU, `AVODÁ QACHÁ. | |
| ז וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ. | 7 – VANITS`AQ EL-ADONAI ELOHÊ AVOTÊNU; VAYICHMÁ` ADONAI ET-QOLÊNU, VAYÁR ET-`ONIÊNU VEET-`AMALÊNU VEET-LAĤATSÊNU. | |
| ח וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. | 8 - VAYOTSIÊNU ADONAI, MIMITSRÁIM, BEYAD ĤAZAQÁ UVIZRÔ`A NETUIÁ, UVMORÁ GADOL - - UVEOTÔT, UVMOFTIM. | |
| ט וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. | 9 – VAYEVIÊNU, EL HA-MAQOM HA-ZÊ; VAYITEN LÁNU ET HA-ÁRETS HA-ZÔT, ÉRETS ZAVAT ĤALAV UDVACH. | |
| י וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, יְהוָה. | 10 – VE`ATÁ HINÊ HEVÊTI ET RECHIT PERI HA-ADAMÁ ACHER NATÁTA LI ADONAI. | |
| צֵא וּלְמַד, מַה בִּקַּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ--שֶׁפַּרְעֹה הָרָשָׁע, לֹא גָזַר אֵלָא עַל הַזְּכָרִים; וְלָבָן בִּקַּשׁ לַעְקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם" (דברים כו,ה). מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֵלָא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית מז,ד). | TSÊ ULMAD, MA BIQACH LAVAN HA-ARAMÍ LA`ASSÔT LEYA`AQOV AVÍNU, CHEPARO`Ô HA-RACHA` LO GAZAR ELÁ AL HA-ZEKHARIM, VELAVAN BIQACH LA`AQÔR ET HA-KÔL, CHENE’EMAR: “ARAMI OVÊD AVI, VAYÊRED MITSRÁIMA, VAYÁGHOR CHAM...” – (Dt 26:5). – MELAMÊD CHELÔ YARÁD LEHICHTAQÉI`A ELÁ LAGHUR CHAM, CHENE’EMAR: “VAYOMERÚ LEFARO`Ô: LAGHUR BA’ÁRETS BÁNU, KI EN MIRE`Ê LATSÓN ACHER LA`AVADÊKHA, KI KHAVÊD HA-RA`AV BE’ÉRETS KENÁ`AN; VE`ATÁ YECHVÚ NA `AVADÊKHA BE’ÉRETS GÔCHEN...” – (Gn 47:4). | |
| בִּמְתֵי מְעָט--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה; וְעַתָּה, שָׂמְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, לָרֹב" (דברים י,כב). | “BIMTÊ ME`AT...” – KEMÔ CHENE’EMAR: “BECHIVI`IM NÊFECH, YAREDÚ AVOTÊKHA MITSRÁIMA; VE`ATÁ SÁMKHA ADONAI ELOHÊKHA KEKHOKHEVÊ HA-CHAMÁIM, LARÔV!...” – (Dt 10:22). | |
| וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי--מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין שָׁם. | “VAYEHÍ CHAM, LEGHÔI...”– MELAMÊD CHE HAYU ISRAEL METSUIANIM CHAM. | |
| גָּדוֹל וְעָצוּם--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם" (שמות א,ז). | “GADOL VE`ATSUM...”– KEMÔ CHENE’EMAR: “UVNÊ ISRAEL, PARÚ VAYICHRETSÚ VAYIRBÚ, VAYA`ATSMÚ – BIMEÔD MEÔD; VATIMALÊ HA-ÁRETS, OTAM!...” – (Ex 1:7). | |
| וָרָב--כּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "רְבָבָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי, וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים: שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז,ז). | “VARAV...”– KEMÔ CHENE’EMAR: “REVAVÁ, KETSÊMAĤ HA-SADÊ, NETATÍKH, VATIRBI VATIGHDELI, VATAVOÍ BA`ADI `ADÁIM: CHADÁIM NAKHÔNU VESSE`ARÊKH TSIMÉIAĤ, VEAT `EROM VE`ERIÁ!...” – ( Ez 16:7). | |
| וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ" (שמות א,י). | “VAIARE`U OTÁNU HA-MITSRIM”– KEMÔ CHENE’EMAR: “HAVÁ NIT’ĤAKEMÁ, LÔ: PEN-YIRBÊ VEHAYÁ KI-TIQRÊNA MIL’ĤAMÁ, VENOSSAF GHAM-HU `AL SONÊNU, VENIL’ĤAM BÁNU, VE`ALÁ MIN HA-ÁRETS!” – (Ex 1:10). | |
| וַיְעַנּוּנוּ--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס" (שמות א,יא). | “VAYA`ANÚNU”– KEMÔ CHENE’EMAR: “VAYASSÍMU `ALAV SARÊ MISSIM, LEMA`AN `ANOTÔ BESSIVLOTAM; VAYÍVEN `ARÊ MISKENÔT, LEFARO`Ô - - ET-PITON, VEET-RA`AMSÊS...” – (Ex 1:11). | |
| וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ" (שמות א,יג). | “VAYITENÚ `ALENU, `AVODÁ QACHÁ”– KEMÔ CHENE’EMAR: “VAYA`AVÍDU ET-BENÊ ISRAEL, BEFÁREKH...” – (Ex 1:13). | |
| וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה" (שמות ב,כג). | “VANITS`AQ EL-ADONAI ELOHÊ AVOTÊNU”– KEMÔ CHENE’EMAR: “VAYEHÍ BAYAMIM HA-RABIM HA-HEM, VAYÁMOT MÊLEKH MITSRÁIM, VAYEANEĤÚ BENÊ ISRAEL MIN HA-`AVODÁ, VAYIZ`ÁQU; VATÁ`AL CHAVE`ATAM EL HA-ELOHIM, MIN HA-`AVODÁ...” – (Ex 2:23). | |
| וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ--כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב" (שמות ב,כד). | VAYICHMÁ` ADONAI ET-QOLÊNU– KEMÔ CHENE’EMAR: “VAYICHMÁ` ELOHIM ET-NA`AQATAM; VAYIZKÔR ELOHIM ET-BERITÔ ET-AVRAHAM ET-YITSĤAQ VE’ET-YA`AQOV...” – (Ex 2:24). | |
| וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ--זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים" (שמות ב,כה). | VAYÁR ET-`ONIÊNU– KEMÔ CHENE’EMAR: “VAYÁR ELOHIM ET-BENÊ ISRAEL; VAYEDÁ`, ELOHIM...” – (Ex 2:25). | |
| וְאֶת-עֲמָלֵנוּ--אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן" (שמות א,כב). | VEET-`AMALÊNU– ÊLE HA-BANIM, KEMÔ CHENE’EMAR: “KOL HA-BEN HA-YILÔD, HA-YEÔRA TACHLIKHÚHU; VEKHOL HA-BAT, TEĤAYÚN.” – (Ex 1:22). | |
| וְאֶת-לַחֲצֵנוּ--זֶה הַדֹּחַק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם" (שמות ג,ט). | VEET LAĤATSÊNU– ZÊ HA-DÔĤAQ, KEMÔ CHENE’EMAR: “VEGHAM RAÍTI ET HA-LÁĤATS ACHER MITSRÁIM, LOĤATSIM OTAM.” – (Ex 3:9). | |
| וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם--לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, לֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֵלָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ: כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות יב,יב). | VAYOTSIÊNU ADONAI, MIMITSRÁIM– LÔ `AL YEDÊ MALAKH, LO `AL YEDÊ SARAF, LÔ `AL YEDÊ CHALÍAĤ, ELÁ HA-QADOCH BARUKH HU BIKHVODÔ, KEMÔ CHENE’EMAR: ‘VA`AVARTI BE’ÉRETS MITSRÁIM, BALÁILA HA-ZÊ, VEHIKÊTI KOL BEKHOR BE’ÉRETS MITSRÁIM, MEADAM VE`AD BEHEMÁ; UVKHOL ELOHÊ MITSRÁIM, E`ESSÊ CHEFATIM, ANI ADONAI.” – (Ex 12:12). | |
| בְּיָד חֲזָקָה--זֶה הַדֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן--דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד" (שמות ט,ג). | BEYAD ĤAZAQÁ– ZÊ HA-DÊVER, KEMÔ CHENE’EMAR: “HINÊ YAD ADONAI HOYÁ, BEMIQNEKHÁ ACHER BASSADÊ, BASSUSSIM BAĤAMORIM BAGEMALIM, BABAQAR UVATSON - - DÊVER, KAVÊD ME’ÔD!” – (Ex 9:3). | |
| וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה--זוֹ הַחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל-יְרוּשָׁלִָם" (דברי הימים א כא,טז). | UVIZRÔ`A NETUIÁ– ZÔ HA-ĤÊREV, KEMÔ CHENE’EMAR: “VEĤARBÔ CHELUFÁ BEYADÔ, NETUIÁ `AL YERUCHALÁIM.” – (1 Cr 21:16). | |
| וּבְמֹרָא גָּדֹל--זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם--לְעֵינֶיךָ" (דברים ד,לד). | UVMORÁ GADOL– ZÊ GILÚI CHEKHINÁ, KEMÔ CHENE’EMAR: “Ô HANISSÁ ELOHIM, LAVÔ LAQAĤAT LÔ GOY MIQÊREV GOY, BEMASSÔT UVMOFTIM UVMIL’ĤAMÁ UVYAD ĤAZAQÁ UVIZRÔ`A NETUIÁ, UVMORAÍM GEDOLIM: KEKHÔL ACHER `ASSÁ LAKHEM ADONAI ELOHEKHEM, BEMITSRÁIM - - LE`ENÊKHA?” – ( Dt 4:34). | |
| וּבְאֹתוֹת--זֶה הַמַּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶת-הַמַּטֶּה הַזֶּה, תִּקַּח בְּיָדֶךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-בּוֹ, אֶת-הָאֹתֹת" (שמות ד,יז). | BEOTÔT– ZÊ HA-MATÊ, CHENE’EMAR: “VEET HA-MATÊ HÁ-ZÊ, TIQAĤ BIYADÊKHA, ACHER TA`ASSÊ BÔ ET HA-OTÔT.” – (Ex 4:17). | |
| וּבְמֹפְתִים--זֶה הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַתִּי, מוֹפְתִים, בַּשָּׁמַיִם, וּבָאָרֶץ: דָּם וָאֵשׁ, וְתִימְרוֹת עָשָׁן" (יואל ג,ג). | UVMOFTIM– ZÊ HA-DAM. KEMÔ CHENE’EMAR: “VENATÁTI, MOFTIM, BACHAMÁIM, UVAÁRETS: DAM VAÊCH, VETIMRÔT `ACHÁN.” – ( Jo 3:3). | |
| דָּבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה, שְׁתַּיִם; וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, שְׁתַּיִם; וּבְמֹרָא גָּדֹל, שְׁתַּיִם; וּבְאֹתוֹת, שְׁתַּיִם; וּבְמֹפְתִים, שְׁתַּיִם. אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם; וְאֵלּוּ הֶן: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרוֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָן, דְּצַ"ךְ עֲדַּ"שׁ בְּאַחַ"ב. | DAVAR AĤER: BEYAD ĤAZAQÁ, CHETÁIM; UVIZRÔ`A NETUIÁ, CHETÁIM; UVMORÁ GADOL, CHETÁIM; UVEOTÔT, CHETÁIM; UVMOFTIM, CHETÁIM. ÊLU `ÊSSER MAKÔT, CHEHEVI HA-QADOCH BARUKH HU `AL HA-MITSRIÍM BEMITSRÁIM; VE’ÊLU HEN: DAM, TSFARDÉI`A, KINIM, `ARÔV, DÊVER, CHEĤIN, BARAD, ARBÊ, ĤÔCHEKH, MAKAT BEKHORÔT. RIBI YEHUDÁ HAYÁ NOTÉN BAHEM SIMAN: DETSA”KH, 'ADA”CH, BEAĤA”V. | |
|
ומחזיר את השולחן לפניו ואומר (הלכות חמץ ומצה ז,ז-ח [ה-ו]; ח,ד-ה):
רַבַּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ--פֶּסַח, מַצָּה, וּמְרוֹרִים. |
Traz-se a mesa de volta para as pessoas que estão acostados,
e diz:
RABAN GAMLIEL OMÉR: “KOL CHELÔ AMAR CHELOCHÁ DEVARIM ÊLE BEFÊSSAĤ, LÔ YATSÁ YEDÊ ĤOVATÔ: PÊSSAĤ, MATSÁ, UMERORIM!” | |
| פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִין בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, עַל שֵׁם מָה--עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות יב,כז). | PÊSSAĤ CHEHAYÚ AVOTÊNU OKHELIM BIZMAN CHEBÊT HA-MIQDACH QAYÁM, `AL CHEM MÁ? – `AL CHEM CHEPASSAĤ HA-QADOCH BARUKH HU `AL BATÊ AVOTÊNU BEMITSRÁIM, CHENE’EMAR: “VAAMARTEM ZÊVAH PÊSSAĤ HU LADONAI, ACHER PASSAĤ `AL BATÊ BENÊ ISRAEL BEMITSRÁIM, BENOGHEFÔ ET-MITSRÁIM, VEET BATÊNU HITSIL; VAYIQÔD HA-`AM, VAYICHTAĤAVÚ!” – (Ex 12:27). | |
|
ומגביה את המצה בידו ואומר:
מַצָּה זוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹכְלִין, עַל שֵׁם מָה--עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁלַּאֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ, עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם מִיָּד: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ: כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם" (שמות יב,לט). |
Levanta-se a matsá em sua mão, e diz:
MATSÁ ZÔ CHEANAĤNU OKHELIM, `AL CHEM MÁ? - `AL CHEM CHELÔ HISPIQ BATSEQAM CHELA’AVOTÊNU LEHAĤMITS, `AD CHENIGHLÁ `ALEHEM MÊLEKH MALKHÊ HA-MELAKHIM, HA-QADOCH BARUKH HU, UGHEALAM MYAD, CHENE’EMAR: “VAYÔFU ET HA-BATSÊQ ACHER HOTSÍU MIMITSRÁIM, `UGHÔT MATSÔT - - KI LÔ ĤAMÊTS: KI GHORECHÚ MIMITSRÁIM, VELÔ YAKHELÚ LHITMAHMÉIAH, VEGHAM TSEDÁ, LO `ASSÚ LAHEM!” – (Ex 12:39). | |
|
ומגביה את המרור בידו ואומר:
מְרוֹרִים אֵלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹכְלִין, עַל שֵׁם מָה--עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה--אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ" (שמות א,יד). |
Levanta-se o maror em sua mão, e diz:
MERORIM ÊLU CHEANAĤNU OKHELIM, `AL CHEM MÁ? - `AL CHEM CHEMERERÚ HÁ-MITSRIÍM ET-ĤAYÊ AVOTÊNU BEMITSRÁIM, CHENE’EMAR: “VAYEMARERÚ ET-ĤAYEHEM BA`AVODÁ QACHÁ, BEHÔMER UVILEVENIM, UVKHÔL `AVODÁ, BASSADÊ - - ET, KÔL `AVODATÁM, ACHER `AVDÚ BAHEM, BEFÁREKH!” – (Ex 1:14). | |
| וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל, אֵלָא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאוֹתָנוּ, הוֹצִיא מִשָּׁם--לְמַעַן, הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ" (דברים ו,כג). | UVKHÔL DOR VADOR, ĤAYAV ADAM LIR’ÔT ET `ATSMÔ KEÍLU HU YATSÁ MIMITSRÁIM, CHELÔ ET-AVOTÊNU BILEVAD GA’AL, ELÁ AF OTÁNU GHA’AL, CHENE’EMAR: “VEOTÁNU, HOTSI MICHAM - - LEMÁ`AN, HAVI OTÁNU, MIYAGHON LESSIM’ĤÁ, LATÊT LÁNU ÊT HA-ÁRETS, ACHER NICHBÁ` LA’AVOTÊNU...” – (Dt 6:23). | |
| לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֶר לְרוֹמַם לְגַדֶּל וּלְהַדֶּר, וּלְנַצַּח וּלְבָרֶךְ לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ אֵת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, וּמִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל; וְנֹאמַר לְפָנָיו, הַלְלוּ יָהּ! | LEFIKAKH ÁNU ĤAYAVIM LEHODÔT LEHALEL LECHABÉIAĤ LEFA’ER LEROMAM, LEGHADEL ULEHADER, ULENATSÉIAĤ ULEVAREKH LEMI CHE`ASSÁ LÁNU VELA’AVOTÊNU ET KOL HA-NISSIM HA-ÊLU, VEHOTSIÁNU ME`AVDUT LEĤERUT, UMICHI`ABUD LIGHEULÁ, UMIYAGHON LESSIM’ĤÁ, UME’ÊVEL LEYOM TÔV, UME’AFELÁ LEOR GADOL, VENOMAR LEFANAV: “HALELU-YAH!” | |
|
תהילים קיג-קיד:
הַלְלוּ-יָהּ: הַלְלוּ, עַבְדֵי יְהוָה; הַלְלוּ, אֶת-שֵׁם יְהוָה. יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם. מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ עַד-מְבוֹאוֹ-- מְהֻלָּל, שֵׁם יְהוָה. רָם עַל-כָּל-גּוֹיִם יְהוָה; עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ-- הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת-- בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם-נְדִיבִים; עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי, עֲקֶרֶת הַבַּיִת-- אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה: הַלְלוּ-יָהּ. בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; בֵּית יַעֲקֹב, מֵעַם לֹעֵז. הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ; יִשְׂרָאֵל, מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן, יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים, רָקְדוּ כְאֵילִים; גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי-צֹאן. מַה-לְּךָ הַיָּם, כִּי תָנוּס; הַיַּרְדֵּן, תִּסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים, תִּרְקְדוּ כְאֵילִים; גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי-צֹאן. מִלִּפְנֵי אָדוֹן, חוּלִי אָרֶץ; מִלִּפְנֵי, אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם; חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ-מָיִם. |
Tehilim 113 e 114:
“HALELU-YAH! HALELÚ, `AVDÊ ADONAI; HALELÚ ET-CHEM ADONAI! YEHI CHEM ADONAI MEVORAKH – ME`ATÁ VE`AD `OLAM! MIMIZRAĤ CHÊMECH `AD MEVO’Ô - - MEHULAL CHEM ADONAI! RAM `AL KOL GOIM ADONAI; `AL HA-CHAMÁIM KEVODÔ! MI, KADONAI ELOHÊNU - - HA-MAGHBIHI LACHÁVET! HA-MACHPILI LIR’ÔT - - BACHAMÁIM UVA’ÁRETS! MEQIMÍ ME`AFAR DAL - - MEACHPÔT, YARIM EVIYON! LEHOCHIVÍ `IM NEDIVIM; `IM NEDIVÊ `AMÔ! MOCHIVÍ `AQÊRET HA-BÁIT - - EM HA-BANIM SEMEĤÁ: HALELU-YAH!” “BETSÊT ISRAEL MIMITSRÁIM - - BÊT YA`AQOV, ME`AM LO`EZ, HAYETÁ YEHUDÁ LEQODECHÔ; ISRAEL, MAMCHELOTAV! HA-YAM RA’Á, VAYÁNOS - - HA-YARDEN, ISSÔV LEAĤOR! HE-HARIM, RAQEDU KHE’ELIM; GEVA`ÔT, KIVNÊ TSON! MÁ LEKHA HA-YAM, KI TANUS; HA-YARDEN TISSÔV LEAĤOR! HE-HARIM, TIRQEDU KHE’ELIM; GEVA`ÔT, KIVNÊ TSON! MILIFNÊ ADON, ĤULI ÁRETS; MILIFNÊ, ELÔAH YA`AQOV! HA-HOFEKHI HA-TSUR AGHAM MÁIM; ĤALAMICH, LEMA`IENÔ MÁIM!” | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים. כֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירָךְ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתָךְ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבְּחָךְ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER GE’ALÁNU VEGHA’AL ET-AVOTÊNU MIMITSRÁIM, VEHIGI`ÁNU LALÁILA HA-ZÊ LE’EKHÔL BÔ MATSÁ UMERORIM! KEN ADONAI ELOHÊNU VELOHÊ AVOTÊNU, YAGI`ÊNU LEMO`ADIM VELIREGHALIM AĤERIM HA-BAÍM LIQRATÊNU LECHALOM, SEMEĤIM BEVINIÁN `IRAKH VESSASSIM BA`AVODATAKH, VENOKHAL CHAM MIN HA-ZEVAĤIM UMIN HA-PESSAĤIM CHEYAGÍ`A DAMAM `AL QIR MIZBEĤAKHÁ LERATSON, VENODÊ LEKHÁ CHIR ĤADACH `AL GEULATÊNU VE`AL PEDUT NAFCHÊNU! BARUKH ATÁ ADONAI, GOEL ISRAEL! | |
|
ומברך (הלכות חמץ ומצה ח,ה):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. ומסב על צד שמאל ושותה את כל הכוס (הלכות חמץ ומצה ז,ט-י [ז-ח]); אם שתה רוב הכוס המחזיק שיעור רביעית, יצא (הלכות חמץ ומצה ז,יא [ט]). אם שתה שיעור רביעית ואינו מתכוון לשתות יין בסעודה, יש לברך: |
Em seguida, bendizem sobre a taça de vinho:
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERI HA-GÊFEN! Entornados todos sobre o lado esquerdo, tomam a taça toda, ou a maior parte dela, desde que tenha a medida suficiente (revi`it). Em seguida, bendiz-se, caso após sorver a medida, se não tiver intenção de beber durante a refeição: | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ; וְשַׂמְּחֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, `AL HA-GÊFEN VE`AL PERI HA-GÊFEN, VE`AL TENUVAT HA-SADÊ VE`AL ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ CHERATSITA VEHIN’ĤÁLTA ET-AVOTÊNU. RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL `AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VEHA`ALÊNU LETOKHAH, VESSAMEĤÊNU BEVINIANAH; VESSAMEĤÊNU ADONAI ELOHÊNU | |
|
בשבת: בְּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, |
Em chabat: BEYOM HA-MANÔAĤ HA-CHEVI`I HA-ZÊ, | |
|
המשך: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל |
Continuação: BEYOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, BEYOM ĤAGH HA-MATSOT HA-ZÊ, UNEVAREKH’KHA `ALÊHA BIQDUCHÁ UVTAHORÁ. BARUKH ATÁ ADONAI `AL HA-ÁRETS VE`AL | |
|
על יינות חוץ לארץ: הַפֵּרוֹת |
Vinhos de outras Terras: HA-PERÔT. | |
|
על יינות ארץ ישראל: פֵּרוֹתֶיהָ. |
Vinhos da Terra de Israel: PEROTÊHA. | |
|
ואחר כך מברך "על נטילת ידיים" ונוטל ידיו עוד פעם, שהרי הסיח דעתו בשעת קריאת ההגדה (הלכות ברכות ו,יח [יז]; הלכות חמץ ומצה ח,ו):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. |
Lavam todos as mãos para a refeição, pois a consciência do primeiro lavar foi perdida com o relato.
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER QIDECHÁNU BEMITSVOTAV VETSIVÁNU `AL NETILAT YADÁIM. | |
|
לוקח שתי מצות וחולק אחת מהן ומניח הפרוסה על השלמה, ומברך על כיכר וחצי--שלא כבשבת ובחגים אחרים--משום שנאמר לחם עוני ודרכו של עני בפרוסה (הלכות חמץ ומצה ח,ו):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וחוזר ומברך (הלכות חמץ ומצה ח,ח): בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה. |
Toma o relator da hagadá duas matsôt,, parte uma delas por ser lembrança do pão de pobreza, coloca a metade sobre a inteira, levantando-as, e recita:
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, HA-MOTSI LÊĤEM MIN HA-ÁRETS! Em seguida, recita-se: BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER QIDECHÁNU BEMITSVOTAV VETSIVÁNU `AL AKHILAT MATSÁ! | |
|
ומטבל מצה בחרוסת ואוכל, וצריך לאכול כזית מצה בהסיבת שמאל (הלכות חמץ ומצה ז,י [ח]). וחוזר ומברך (הלכות חמץ ומצה ח,ח):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר. ומטבל מרור בחרוסת ואוכל כזית, ואין צריך הסיבה; ולא ישהה אותו בחרוסת שמא יבטל טעמו (הלכות חמץ ומצה ז,י [ח]; ז,טו [יג]; ח,ח). וחוזר וכורך מצה ומרור מטבל בחרוסת ואוכלם בלא ברכה, זכר למקדש (שם). ואחר כך נמשך בסעודה, ואוכל כל מה שהוא רוצה לאכול ושותה כל מה שהוא רוצה לשתות; ובאחרונה אוכל כזית מצה, ואינו טועם אחריה מאכל אחר כלל (הלכות חמץ ומצה ח,ט). ואחר כך נוטל ידיו ללא ברכה (מים אחרונים), ומוזג כוס שלישי ומברך ברכת המזון עליו (הלכות חמץ ומצה ח,י). |
Após bendizer ambas as bênçãos, mergulha a matsá na ĥarôsset, e come, acostado sobre o lado esquerdo.
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER QIDECHÁNU BEMITSVOTAV VETSIVÁNU `AL AKHILAT MARÔR! Mergulha o marôr na ĥarôsset, e come um kezáit. Não é necessário acostar-se, entornando o corpo, para isto. Após a refeição, enche-se a taça para a bênção final (birkat ha-mazon); o que bendirá por todos, principia com o zimun. Após o zimun, todos ouvem em silêncio e respondem “amén” a cada final de bênção, e em seguida sobre a bênção do vinho. Cada um deve tomar uma taça cheia. Pode bendizer no começo o que bendisse birkat ha-mazon por todos, e a última fica a critério: se preferem, pode cada um bendizer à parte, ou bendizer por todos o que recitou birkat ha-mazon. | |
|
זימון בשלושה
פותח אחד מהם: נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ! האחרים עונים: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ! והפותח חוזר ואומר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ! |
ZIMUN (menos que dez pessoas):
O oficiante, diz: NEVAREKH CHEAKHÁLNU MICHELÔ! Os participantes, respondem: BARUKH CHEAKHÁLNU MICHELÔ UVTUVÔ ĤAYÍNU! O oficiante responde: BARUKH CHEAKHÁLNU MICHELÔ UVTUVÔ ĤAYÍNU! Em seguida, bendiz birkat ha-mazon em voz alta para todos. | |
|
ואם הם עשרה ומעלה.
אחד פותח: נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ! האחרים עונים: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ! והפותח חוזר ואומר: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ! |
ZIMUN (dez pessoas ou mais):
O oficiante, diz: NEVAREKH LELOHÊNU CHEAKHÁLNU MICHELÔ! Os participantes, respondem: BARUKH ELOHÊNU CHEAKHÁLNU MICHELÔ UVTUVÔ ĤAYÍNU! O oficiante responde: BARUKH ELOHÊNU CHEAKHÁLNU MICHELÔ UVTUVÔ ĤAYÍNU! | |
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹב בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל--כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן--, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, הַזָּן אֶת הַכֹּל. |
EM VOZ ALTA, SEM PRESSA!
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM HA-ZAN ET HA-`OLAM KULÔ BETÔV BEĤÊSSED UVRAĤAMIM. VETUVÔ HA-GADOL LÔ ĤASSAR LÁNU VE'AL YEĤSAR LÁNU LE`OLAM VA`ÊD, KI HU ZAN UMEFARNÊS LAKÔL. CAAMUR: POTÊIAĤ, ET IADÊKHA: UMASSBÍ`A LEKHOL ĤÁI, RATSÓN! UMEKHIN MAZON LEKHOL BIRIOTAV ACHER BARÁ. BARUKH ATÁ ADONAI, HA-ZAN ET HA-KÔL! | |
|
נוֹדֶה לָךְ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וּנְבָרֶכְךָ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה; עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, עַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ. עַל כֻּלָּם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ--כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. |
(Respondem os ouvintes: Amén!)
NODÊ LEKHÁ ADONAI ELOHÊNU UNEVAREKHEKHÁ MALKÊNU KI HIN’ĤALTA ET AVOTÊNU ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ BERIT VETORÁ. `AL CHEHOTSETÁNU MEÉRETS MITSRÁIM UFDITÁNU MIBET `AVADIM, `AL TORATAKH CHELIMADTÁNU, `AL ĤUKÊ RETSONAKH CHEHODA`TÁNU! `AL KULAM ADONAI ELOHÊNU ANU MODIM LAKH UMVAREKHIM ET CHEMAKH, KAAMUR: VEAKHALTA, VESSAVATA UVERAKHTA ET ADONAI ELOHÊKHA `AL HA-ÁRETS HA-TOVA ACHER NATAN LAKH. BARUKH ATÁ ADONAI, `AL HA-ÁRETS VE`AL HA-MAZON! | |
| רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִיד מְשִׁיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ. | RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VE`AL HA-BÁIT HA-GADOL VEHA-QADOCH CHENIQRÁ CHIM’KHÁ `ALAV, UMALKHUT BET DAVID MECHIĤAKH TAĤZIR LIMEQOMAH BIAMÊNU! | |
|
בשבת (הלכות ברכות ב,ה; מעכב, שם ב,יב):
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, וְנִשְׁבֹּת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. |
Em chabat:
ELOHÊNU VELOHÊ AVOTÊNU RETSÊ VEHAĤALITSÊNU BEMITSVOTÊKHA UVMITSVAT YOM HA-CHEVI`I HA-ZÊ VENICHBÔT BÔ VENANÚAĤ BÔ KEMITSVAT RETSONÊKHA VE`AL TEHÍ TSARÁ VEYAGHON BEIOM MENUĤATÊNU! | |
|
המשך:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה יֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִיד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים--בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. |
(ya`alê veyavô)
ELOHÊNU VELOHÊ AVOTÊNU YA`ALÊ VEYAVÔ YAGÍ`A YERAÊ YERATSÊ YICHAM`Á YIPAQÊD YIZAKHER LEFANÊKHA ZIKHRONÊNU, ZIKHRON AVOTÊNU, ZIKHRON YERUCHALÁIM `IRAKH, ZIKHRON MACHÍAĤ BEN-DAVID `AVDAKH, ZIKHRON KOL `AM’KHÁ BET ISRAEL LEFANÊKHA LIFLETÁ LETOVÁ LEĤEN LEĤÊSSED ULERAĤAMIM BEIOM TÔV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ BEIOM ĤAGH HA-MATSÔT HA-ZÊ LERAĤEM BÔ `ALENU ULEHOCHI`ÊNU. ZOKHRENU ADONAI ELOHÊNU BÔ LETOVÁ, POQDÊNU BÔ LIVRAKHÁ, HOCHI`ÊNU BÔ LEĤAÍM, BIDVAR YECHU`Á VERAĤAMIM; ĤUS VEĤONÊNU, VERAĤEM `ALENU, UMALETÊNU BÔ MIKOL TSARÁ VEYAGHON, VESSAMEĤÊNU BÔ SIM’ĤÁ CHELEMÁ. | |
| וּבְנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּקָרוֹב , כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְת ָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה הַמְּנַחֵם אֶת צִיוֹן בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם . אָמֵן! | UVNÊ ET YERUCHALÁIM BEKAROV KA’ACHER DIBARTA! BARUKH ATÁ ADONAI, HA-MENAĤEM ET TSION BEVINIAN IERUCHALÁIM! (AMÉN) | |
|
בשבת, שכח ולא הזכיר את קדושת היום, אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית, אומר (הלכות ברכות ב,יב):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּת מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְאוֹת וְלִבְרִית קֹדֶשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |
Se esqueceu-se de lembrar o chabat, diz aqui:
BARUKH ATÁ ADONAI, ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER NATÁN CHABAT LIMENUĤÁ LEISRAEL LEÔT VELIVRIT QÔDECH. BARUKH ATÁ ADONAI, MEQADÊCH HA-CHABAT! | |
|
ביום טוב, שכח ולא הזכיר את קדושת היום, אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית, אומר (הלכות ברכות ב,יב):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. |
Se esqueceu-se de recitar ya`alê veiavô de iom tov, diz:
BARUKH ATÁ ADONAI, ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, ACHER NATÁN YAMIM TOVIM LE`AMÔ ISRAEL LESSASSON ULESSIM’ĤÁ! BARUKH ATÁ ADONAI, MEQADECH ISRAEL VEHA-ZEMANIM! | |
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, וְכָל טוֹב. הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים! הָרַחֲמָן יִתְפָּאַר לְנֵצַח נְצָחִים! הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד! הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא! |
(Continuação e final de birkat ha-mazon)
BARUKH ATÁ ADONAI, ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, HA-EL, AVÍNU, MALKÊNU, ADIRÊNU, BORÊNU, QEDOCHÊNU, QEDÔCH YA`AQOV, HA-MÊLEKH HA-TÔV VEHA-METIV, CHEBEKHÔL YOM HU GOMELÊNU ĤEN VAĤÊSSED VERAĤAMIM, VEKHOL TOV. HA-RAĤAMAN YICHTABAĤ LEDORÊ DORIM! HA-RAĤAMAN YITPA’AR LENÊTSAĤ NETSAĤIM! HA-RAĤAMAN YEFARNESSÊNU BEKHAVÔD! HA-RAĤAMAN YEZAKÊNU LIMÔT HA-MACHÍAĤ, ULEVINIAN BET HA-MIQDACH, ULEĤAYÊ HA-`OLAM HA-BÁ! | |
|
האורח מוסיף ברכה לבעל הבית (ויש לו רשות להאריך בה; הלכות ברכות ב,ז):
יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא. |
As visitas bendizem aqui ao dono da casa, que os hospeda:
YEHI RATSON CHELÔ TEVÔCH BA`AL HA-BÁIT BA`OLAM HA-ZÊ, VELÔ TIKALEM LA`OLAM HA-BÁ! (pode-se aumentar palavras de bênção e em qualquer idioma) | |
|
המשך:
מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם. כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב. הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בשבת ויום טוב, שכח ולא הזכיר קדושת היום, אם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית, פוסק וחוזר לראש, שהוא ברכת הזן. |
MIGHDOL, YECHU`ÔT MALKÔ, VE`OSSÊ ĤÊSSED LIMECHIĤÔ LEDAVID ULEZARO`Ô `AD `OLAM! KEFIRIM, RÁCHU VERA`ÊVU; VEDORECHÊ ADONAI, LO YAĤ’SERU KOL TUV! HODU LADONAI KI TÔV: KI LE`OLAM ĤASDÔ! Se esquecer e não dizer o trecho acerca da santidade do dia no chabat ou no iom tov, se lembrar após a quarta bênção, deve tornar ao princípio do bircat ha-mazon, que é bircat ha-zan. | |
|
ומברך (הלכות חמץ ומצה ז,יב [י]):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. ומסב על צד שמאל ושותה את כל הכוס (הלכות חמץ ומצה ז,ט-י [ז-ח]); אם שתה רוב הכוס המחזיק שיעור רביעית, יצא (הלכות חמץ ומצה ז,יא [ט]). |
Em seguida, bendizem sobre a taça de vinho:
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERÍ HA-GÊFEN! Entornados todos sobre o lado esquerdo, tomam a taça toda, ou a maior parte dela, desde que tenha a medida suficiente (revi`it). | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ; וְשַׂמְּחֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, `AL HA-GÊFEN VE`AL PERI HA-GÊFEN, VE`AL TENUVAT HA-SADÊ VE`AL ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ CHERATSITA VEHIN’ĤÁLTA ET-AVOTÊNU. RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL `AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VEHA`ALÊNU LETOKHAH, VESSAMEĤÊNU BEVINIANAH; VESSAMEĤÊNU ADONAI ELOHÊNU | |
|
בשבת: בְּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, |
Em chabat: BEYOM HA-MANÔAĤ HA-CHEVI`I HA-ZÊ, | |
|
המשך: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל |
Continuação: BEYOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, BEYOM ĤAGH HA-MATSOT HA-ZÊ, UNEVAREKH’KHA `ALÊHA BIQDUCHÁ UVTAHORÁ. BARUKH ATÁ ADONAI `AL HA-ÁRETS VE`AL | |
|
על יינות חוץ לארץ: הַפֵּרוֹת |
Vinhos de outras Terras: HA-PERÔT. | |
|
על יינות ארץ ישראל: פֵּרוֹתֶיהָ. |
Vinhos da Terra de Israel: PEROTÊHA. | |
|
ואחר כך מוזג כוס רביעי, וגומר עליו את ההלל ואומר עליו את ברכת השיר (הלכות חמץ ומצה ח,י); ויש רשות לגמור את ההלל בכל מקום שירצה, אף על פי שאינו מקום הסעודה (הלכות חמץ ומצה ח,י): תהילים קטו-קיח: |
Enche-se a quarta taça, e recita-se sobre ela o halel, dizendo sobre ele a bênção do cântico (birkat ha-chir). É permissivo completar a recitação do halel onde quer que seja, mesmo que não seja onde completou a refeição. Tehilim 115 a 118: | |
| לֹא לָנוּ יְהוָה, לֹא-לָנוּ: כִּי-לְשִׁמְךָ, תֵּן כָּבוֹד--עַל-חַסְדְּךָ, עַל-אֲמִתֶּךָ. | LÔ LÁNU ADONAI, LÔ-LÁNU: KI-LECHIMKHÁ, TEN KAVÔD - - `AL-ĤASDEKHÁ, `AL-AMITÊKHA! | |
| לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם: אַיֵּה-נָא, אֱלֹהֵיהֶם. | LÂMA, IOMERÚ HA-GOYIM: “AIÊ-NA, ELOHEHÊM?” | |
| וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם-- כֹּל אֲשֶׁר-חָפֵץ עָשָׂה. | ELOHÊNU BACHAMÁYIM – KOL ACHER-ĤAFÊTS `ASSÁ. | |
| עֲצַבֵּיהֶם, כֶּסֶף וְזָהָב; מַעֲשֵׂה, יְדֵי אָדָם. | `ATSABEHÊM, KÊSSEF VEZAHÁV; MA`ASSÊ YEDÊ ADAM. | |
| פֶּה-לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ; עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ. | PÊ LAHEM, VELÔ YEDABÊRU; `ENÁIM LAHEM, VELÔ IR’U. | |
| אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ; אַף לָהֶם, וְלֹא יְרִיחוּן. | OZNÁIM LAHEM, VELÔ YICHMA`U; AF LAHEM, VELÔ YERIĤÚN. | |
| יְדֵיהֶם, וְלֹא יְמִישׁוּן--רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יְהַלֵּכוּ; לֹא-יֶהְגּוּ, בִּגְרוֹנָם. | YEDEHÊM, VELÔ YEMICHÚN - - RAGHLEHÊM, VELÔ YEHALÊKHU; LÔ YEHGÚ, BIGHRONÁM! | |
| כְּמוֹהֶם, יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם-- כֹּל אֲשֶׁר-בֹּטֵחַ בָּהֶם. | KEMOHEM YIHEIÚ `OSSEHÉM - - KÔL ACHÊR-BOTÉIAĤ BAHÉM! | |
| יִשְׂרָאֵל, בְּטַח בַּיהוָה; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. | ISRAEL, BETÁĤ BADONAI; `EZRÁM UMAGHINAM HU! | |
| בֵּית אַהֲרֹן, בִּטְחוּ בַיהוָה; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. | BET AHARON, BITĤÚ BADONAI; `EZRAM UMAGHINAM HU! | |
| יִרְאֵי יְהוָה, בִּטְחוּ בַיהוָה; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. | YIR’Ê ADONAI, BITĤÚ BADONAI; `EZRÁM UMAGHINAM HU! | |
| יְהוָה, זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ: יְבָרֵךְ, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל; יְבָרֵךְ, אֶת-בֵּית אַהֲרֹן. | ADONAI, ZEKHARÁNU YEVAREKH: YEVARÊKH ET-BÊT ISRAEL; YEVARÊKH ET-BÊT AHARON! | |
| יְבָרֵךְ, יִרְאֵי יְהוָה-- הַקְּטַנִּים, עִם-הַגְּדֹלִים. | YEVARÊKH YIR’Ê ADONAI - - HA-QETANIM, `IM HA-GEDOLIM! | |
| יֹסֵף יְהוָה עֲלֵיכֶם; עֲלֵיכֶם, וְעַל בְּנֵיכֶם. | YOSSÊF ADONAI `ALEKHÉM, `ALEKHÉM VE`AL BENEKHÉM! | |
| בְּרוּכִים אַתֶּם, לַיהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ. | BERUKHIM ATÉM, LADONAI -- `OSSÊ, CHAMÁIM VAÁRETS! | |
| הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם, לַיהוָה; וְהָאָרֶץ, נָתַן לִבְנֵי-אָדָם. | HA-CHAMÁIM CHAMÁIM, LADONAI; VEHA-ÁRETS, NATÁN LIVNÊ ADAM! | |
| לֹא הַמֵּתִים, יְהַלְלוּ-יָהּ; וְלֹא, כָּל-יֹרְדֵי דוּמָה. | LÔ HA-METIM, YEHALELU-YAH; VELÔ, KÔL YOREDÊ DUMÁ. | |
|
וַאֲנַחְנוּ, נְבָרֵךְ יָהּ-- מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם:
הַלְלוּ-יָהּ.
|
VAANAĤNU, NEVAREKH YAH - - ME`ATÁ VE`AD-`OLAM: HALELU-YAH!
| |
| קטז אָהַבְתִּי, כִּי-יִשְׁמַע יְהוָה-- אֶת-קוֹלִי, תַּחֲנוּנָי. | 116 AHÁVTI, KI YICHMÁ` ADONAI - -ET QOLI, TAĤANUNÁI; | |
| כִּי-הִטָּה אָזְנוֹ לִי; וּבְיָמַי אֶקְרָא. | KI HITÁ OZNÔ LI; UVYAMÁI EQRÁ! | |
| אֲפָפוּנִי, חֶבְלֵי-מָוֶת--וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי; צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. | AFAFÚNI ĤEVLÊ MÁVET - - UMITSARÊ CHEÔL METSA’ÚNI; TSARÁ VEYAGHON EMTSÁ. | |
| וּבְשֵׁם-יְהוָה אֶקְרָא: אָנָּה יְהוָה, מַלְּטָה נַפְשִׁי. | UVCHEM ADONAI EQRÁ: ÁNA ADONAI, MALETÁ NAFCHI! | |
| חַנּוּן יְהוָה וְצַדִּיק; וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. | ĤANUN ADONAI VETSADIQ; VELOHÊNU MERAĤÉM! | |
| שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהוָה; דַּלֹּתִי, וְלִי יְהוֹשִׁיעַ. | CHOMER PETAÍM ADONAI; DALÔTI, VELÍ YEHOCHÍ`A! | |
| שׁוּבִי נַפְשִׁי, לִמְנוּחָיְכִי: כִּי-יְהוָה, גָּמַל עָלָיְכִי. | CHUVÍ NAFCHÍ LIMENUĤÁIKHI: KI ADONAI GAMÁL `ALÁIKHI! | |
| כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי, מִמָּוֶת: אֶת-עֵינִי מִן-דִּמְעָה; אֶת-רַגְלִי מִדֶּחִי. | KI ĤILÁTSTA NAFCHI MIMÁVET: ÊT `ENÍ MIN-DIM’Á`; ÊT-RAGHLÍ MIDÊĤI! | |
| אֶתְהַלֵּךְ, לִפְנֵי יְהוָה-- בְּאַרְצוֹת, הַחַיִּים. | ETHALÊKH, LIFNÊ ADONAI - -BEARTSÔT, HA-ĤAIÍM. | |
| הֶאֱמַנְתִּי, כִּי אֲדַבֵּר; אֲנִי, עָנִיתִי מְאֹד. | HE’EMÁNTI, KI ADABÊR: ANÍ `ANÍTI MEÔD. | |
| אֲנִי, אָמַרְתִּי בְחָפְזִי: כָּל-הָאָדָם כֹּזֵב. | ANÍ AMÁRTI BEĤOFZI: KÔL HA-ADÁM KOZÊV! | |
| מָה-אָשִׁיב לַיהוָה-- כָּל-תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. | MA ACHÍV LADONAI – KÔL TAGHMULÔHI `ALÁI? | |
| כּוֹס-יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא; וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא. | KÔS YECHU`ÔT ESSÁ; UVCHEM ADONAI EQRÁ! | |
| נְדָרַי, לַיהוָה אֲשַׁלֵּם; נֶגְדָה-נָּא, לְכָל-עַמּוֹ. | NEDARÁI, LADONAI ACHALÉM; NÊGHDA-NA LEKHÔL `AMÔ. | |
| יָקָר, בְּעֵינֵי יְהוָה-- הַמָּוְתָה, לַחֲסִידָיו. | YAQÁR, BE`ENÊ ADONAI - - HA-MÁVTA, LAĤASSIDAV! | |
| אָנָּה יְהוָה, כִּי-אֲנִי עַבְדֶּךָ: אֲנִי-עַבְדְּךָ, בֶּן-אֲמָתֶךָ; פִּתַּחְתָּ, לְמוֹסֵרָי. | ÁNA ADONAI, KI ANI `AVDÊKHA! ANI `AVDÊKHA BEN AMATÊKHA: PITÁĤTA, LEMOSSERÁI! | |
| לְךָ-אֶזְבַּח, זֶבַח תּוֹדָה; וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא. | LEKHÁ EZBAĤ, ZÊVAĤ TODÁ; UVCHEM ADONAI EQRÁ! | |
| נְדָרַי, לַיהוָה אֲשַׁלֵּם; נֶגְדָה-נָּא, לְכָל-עַמּוֹ. | NEDARÁI, LADONAI ACHALÉM; NÊGHDA-NA LEKHÔL `AMÔ. | |
|
בְּחַצְרוֹת, בֵּית יְהוָה-- בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם:
הַלְלוּ-יָהּ.
|
BEĤATSERÔT, BÊT ADONAI - - BETOKHÊKHI YERUCHALÁIM: HALELU-YAH!
| |
| קיז הַלְלוּ אֶת-יְהוָה, כָּל-גּוֹיִם; שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. | 117 HALELÚ ÊT-ADONAI, KÔL GOYIM; CHABEĤÚHU KOL HA-UMIM! | |
|
כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ-- וֶאֱמֶת-יְהוָה לְעוֹלָם:
הַלְלוּ-יָהּ.
|
KI GHAVAR `ALÊNU ĤASDÔ - - VEEMÊT-ADONAI LE`OLAM: HALELU-YAH!
| |
| קיח הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | 118 HODÚ LADONAI KI-TÔV: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| יֹאמַר-נָא יִשְׂרָאֵל: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | YOMAR-NA ISRAEL: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| יֹאמְרוּ-נָא בֵית-אַהֲרֹן: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | YOMAR-NA BÊT AHARON: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| יֹאמְרוּ-נָא יִרְאֵי יְהוָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | YOMERÚ-NA YIR’Ê ADONAI: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. | MIN HA-METSAR QARÁTI YAH; `ANÁNI BAMERĤAV YAH! | |
| יְהוָה לִי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. | ADONAI LI, LÔ IRÁ; MA YA`ASSÊ LI ADAM? | |
| יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. | ADONAI LI, BE`OZRÁI; VA’ANÍ ER’Ê BESSON’ÁI | |
| טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה-- מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם. | TÔV, LAĤSÔT BADONAI - - MIBETÔAĤ, BA’ADAM! | |
| טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה-- מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים. | TOV, LAĤSÔT BADONAI - - MIBETÔAĤ, BINEDIVIM! | |
| כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם. | KÔL GOYIM SEVAVÚNI; BECHEM ADONAI, KI AMILÁM! | |
| סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם. | SABÚNI, GAM SEVAVÚNI; BECHEM ADONAI, KI AMILÁM! | |
| סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים-- דֹּעֲכוּ, כְּאֵשׁ קוֹצִים; בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם. | SABÚNI KHIDEVORIM - - DO`AKHÚ, KEÊCH QOTSIM; BECHEM ADONAI, KI AMILÁM! | |
| דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל; וַיהוָה עֲזָרָנִי. | DAĤÔ DEĤITANI LINPÔL; VADONAI `AZARÁNI! | |
| עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ; וַיְהִי-לִי, לִישׁוּעָה. | `OZI VEZIMRAT YAH; VAYEHÍ LI LICHUÁ`! | |
| קוֹל, רִנָּה וִישׁוּעָה--בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל. | QOL RINÁ VICHUÁ` - - BEAHOLÊ TSADIQIM; YEMIN ADONAI `OSSÁ ĤÁIL! | |
| יְמִין יְהוָה, רוֹמֵמָה; יְמִין יְהוָה, עֹשָׂה חָיִל. | YEMIN ADONAI ROMEMÁ; YEMIN ADONAI, `OSSÁ ĤÁIL! | |
| לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה; וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ. | LÔ AMÚT KI EĤIÊ; VAASSAPER MA`ASÊ YAH! | |
| יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ; וְלַמָּוֶת, לֹא נְתָנָנִי. | YASSÔR YISSERÁNI YAH; VELAMÁVET, LÔ NETANÁNI! | |
| פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק; אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ. | PITĤÚ LI CHÁ`ARÊ TSÊDEQ; AVÔ VAM, ODÊ YAH! | |
| זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה; צַדִּיקִים, יָבֹאוּ בוֹ. | ZÊ HA-CHÁ`AR LADONAI; TSADIQIM YAVÔU VÔ! | |
| אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי; וַתְּהִי-לִי, לִישׁוּעָה. | ODEKHÁ KI `ANITÁNI; VATEHI LI LICHUÁ`! | |
| אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים-- הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה. | ÊVEN, MA`ASSU HA-BONÍM - - HAYETÁ, LERÔCH PINÁ! | |
| מֵאֵת יְהוָה, הָיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. | MEET ADONAI HAYETÁ ZÔT; HI NIFLAT, BE`ENÊNU! | |
| זֶה-הַיּוֹם, עָשָׂה יְהוָה; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ. | ZÊ HAYOM `ASSÁ ADONAI; NAGHILÁ VENISMEĤÁ VÔ! | |
| אָנָּא יְהוָה, הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יְהוָה, הַצְלִיחָה נָּא. | ÁNA ADONAI, HOCHÍA` NA! ÁNA ADONAI, HATSLÍĤA NA! | |
| בָּרוּךְ הַבָּא, בְּשֵׁם יְהוָה; בֵּרַכְנוּכֶם, מִבֵּית יְהוָה. | BARUKH HA-BA, BECHEM ADONAI; BERAKHNUKHEM, MIBÊT ADONAI. | |
| אֵל, יְהוָה--וַיָּאֶר-לָנוּ: אִסְרוּ-חַג בַּעֲבֹתִים--עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ. | EL, ADONAI - - VAYAER-LÁNU: YISSERÚ ĤAGH BA`AVOTIM – `AD QARNÔT HA-MIZBÉIAĤ! | |
|
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ; אֱלֹהַי, אֲרוֹמְמֶךָּ.
|
ELI ÁTA VEODÊKA; ELOHAI, AROMIMÊKA!
| |
|
יְהַלְלוּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ--כִּי אַתָּה יְהוָה, לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָעִים לְזַמֵּר, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, אַתָּה הָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, הַמֶּלֶךְ הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר, חַי וְקַיָּם, תָּמִיד יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. | Aqui, o relator da hagadá bendiz, e todos ouvem em silêncio e respondem “amén”, com intenção de estarem se desobrigando por ouvir a bênção. YEHALELÚKHA ADONAI ELOHÊNU KÔL MA`ASSEKHA, VAĤASSIDÊKHA VETSADIQIM `OSSÊ RETSONÊKHA, VEKHÔL `AM’KHÁ BÊT ISRAEL, BERINÁ IODU LICHMÊKHA - - KI ATÁ ADONAI, LEKHÁ TÔV LEHODÔT ULECHIMKHÁ NA`IM LEZAMER, UME`OLAM VE`AD `OLAM ATÁ HA-EL! BARUKH ATÁ ADONAI, HA-MÊLEKH HA-MECHUBAĤ HA-MEFO’AR, ĤÁI VEQAYAM, TAMID YIMLÔKH `ALÊNU LE`OLAM VA`ED! | |
|
,ומברך (הלכות חמץ ומצה ז,יב [י]):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. |
Toma-se a quarta taça, e bendiz :
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERÍ HA-GÊFEN! Entornados todos sobre o lado esquerdo, tomam a taça toda, ou a maior parte dela, desde que tenha a medida suficiente (revi`it). | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ; וְשַׂמְּחֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, `AL HA-GÊFEN VE`AL PERI HA-GÊFEN, VE`AL TENUVAT HA-SADÊ VE`AL ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ CHERATSITA VEHIN’ĤÁLTA ET-AVOTÊNU. RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL `AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VEHA`ALÊNU LETOKHAH, VESSAMEĤÊNU BEVINIANAH; VESSAMEĤÊNU ADONAI ELOHÊNU | |
|
בשבת: בְּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, |
Em chabat: BEYOM HA-MANÔAĤ HA-CHEVI`I HA-ZÊ, | |
|
המשך: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל |
Continuação: BEYOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, BEYOM ĤAGH HA-MATSOT HA-ZÊ, UNEVAREKH’KHA `ALÊHA BIQDUCHÁ UVTAHORÁ. BARUKH ATÁ ADONAI `AL HA-ÁRETS VE`AL | |
|
על יינות חוץ לארץ: הַפֵּרוֹת |
Vinhos de outras Terras: HA-PERÔT. | |
|
על יינות ארץ ישראל: פֵּרוֹתֶיהָ. |
Vinhos da Terra de Israel: PEROTÊHA. | |
|
ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה, חוץ מן המים. אך יש לו רשות למזוג כוס חמישי ולומר עליו "הלל הגדול" (הלכות חמץ ומצה ח,י), שהוא תהילים קלו:
תהילה קלו - הלל הגדול הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. |
Não se prova de mais nada toda a noite, exceto água. É permitido encher a quinta taça, e sobre ela se recita o “halel ha-gadol” .
Tehilá 136 – Halel ha-Gadol. HODÚ LADONAI KI-TÔV: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| הוֹדוּ, לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | HODÚ, LELOHÊ HA-ELOHIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| הוֹדוּ, לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | HODÚ, LADONÊ HÁ-ADONIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LE`OSSÊ NIFLAÔT GEDOLÔT LEVADÔ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם, בִּתְבוּנָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LE`OSSÊ HÁ-CHAMÁIM, BITEVUNÁ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְרֹקַע הָאָרֶץ, עַל-הַמָּיִם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LEROQ`Á HA-ÁRETS, `AL HÁ-MÁIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְעֹשֵׂה, אוֹרִים גְּדֹלִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LE`OSSÊ, ORIM GEDOLIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ, לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | ET HÁ-CHÊMECH, LEMEMCHÊLET BAYOM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים, לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | ET HA-YARÉIAH VEKHOKHAVIM, LEMEMCHELÔT BALÁILA: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְמַכֵּה מִצְרַיִם, בִּבְכוֹרֵיהֶם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LEMAKÊ MITSRÁIM, BIVKHOREHEM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VAYOTSÊ ISRAEL, MITOKHAM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | BEYAD HAZAQÁ, UVIZRÔ`A NETUIÁ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְגֹזֵר יַם-סוּף, לִגְזָרִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LEGHOZER YAM-SUF, LIGHZARIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VEHE`EVIR ISRAEL BETOKHÔ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VENI`ER PARO`Ô VEĤELÔ VIYAM-SUF: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ, בַּמִּדְבָּר: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LEMOLIKH `AMÔ, BAMIDBAR: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְמַכֵּה, מְלָכִים גְּדֹלִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LEMAKÊ, MELAKHIM GEDOLIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וַיַּהֲרֹג, מְלָכִים אַדִּירִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VAYAHARÔGH, MELAKHIM ADIRIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| לְסִיחוֹן, מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | LESSIĤON, MÊLEKH HA-EMORÍ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וּלְעוֹג, מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | ULE`ÔGH, MÊLEKH HA-BACHÁN:KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VENATÁN ARTSÁM, LENAĤALÁ: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| נַחֲלָה, לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | NAĤALÁ, LEISRAEL `AVDÔ: KI LEĤOLAM ĤASDÔ! | |
| שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ, זָכַר לָנוּ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | CHEBECHIFLÊNU, ZAKHAR LÁNU: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | VAYIFREQÊNU, MITSARÊNU: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
| נֹתֵן לֶחֶם, לְכָל-בָּשָׂר: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. | NOTÉN LÊĤEM, LEKHÔL BASSAR: KI LE`OLAM ĤASDÔ! | |
|
הוֹדוּ, לְאֵל הַשָּׁמָיִם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
|
HODÚ LE’EL HA-CHAMÁIM: KI LE`OLAM ĤASDÔ!
| |
|
ומברך (הלכות חמץ ומצה ז,יב [י]):
בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. |
Toma-se a quinta taça, que é permissiva e não obrigatória: comumente, é chamada de “kos cheleEliahu...
BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, BORÊ FERÍ HA-GÊFEN! | |
| בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ. רַחֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ; וְשַׂמְּחֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ | BARUKH ATÁ ADONAI ELOHÊNU MÊLEKH HA-`OLAM, `AL HA-GÊFEN VE`AL PERI HA-GÊFEN, VE`AL TENUVAT HA-SADÊ VE`AL ÉRETS ĤEMDÁ TOVÁ UREĤAVÁ CHERATSITA VEHIN’ĤÁLTA ET-AVOTÊNU. RAĤEM ADONAI ELOHÊNU `AL ISRAEL `AMAKH VE`AL YERUCHALÁIM `IRAKH VE`AL TSION MICHKAN KEVODAKH, VEHA`ALÊNU LETOKHAH, VESSAMEĤÊNU BEVINIANAH; VESSAMEĤÊNU ADONAI ELOHÊNU | |
|
בשבת: בְּיוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, |
Em chabat: BEYOM HA-MANÔAĤ HA-CHEVI`I HA-ZÊ, | |
|
המשך: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהְרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל |
Continuação: BEYOM TOV MIQRÁ QÔDECH HA-ZÊ, BEYOM ĤAGH HA-MATSOT HA-ZÊ, UNEVAREKH’KHA `ALÊHA BIQDUCHÁ UVTAHORÁ. BARUKH ATÁ ADONAI `AL HA-ÁRETS VE`AL | |
|
על יינות חוץ לארץ: הַפֵּרוֹת |
Vinhos de outras Terras: HA-PERÔT. | |
|
על יינות ארץ ישראל: פֵּרוֹתֶיהָ. |
Vinhos da Terra de Israel: PEROTÊHA. |