Apresentação

מבוא הגמרא

א | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נתיב אות הבי"ת

באנו למחלוקת "פלוני ופלוני", כללא דמלתא : שמחלוקת "פלוני ופלוני" יתבאר לנו, אבל אין הכונה לומר שהדבר הזה הוא עצמו מחלוקת "פלוני ופלוני", ובפרק "אין צדין" נראה דהוי זה בעצמו:

גמרא


"בו ביום" - אמרו: "הוא היום שמינו בו לרבי אלעזר בן עזריה, כמו שנזכר בברכות, פרק "תפלת השחר", כ"ז (שהעבירו את רבן גמליאל על שביזה את רבי יהושע).

גמרא


בטלה דעתו אצל כל אדם - פרק "המצניע" , דף צ"ז -תוספות, ד"ה: "ואת"ל: אנשי הוצל עושין כן, בטלה וכו' " - הכא משמע שעל אתרא אומרים בטלה דעתן וכו'.


"במאי קא מפלגי?" - רוצה לומר: "-באיזו סברה פליגי ?" - ולהודיע העיקר על מה נחלקו אותם החכמים בו שאחד מקיימו, ואחד מבטלו. ועיין מאי בינייהו .

גמרא:

במאי קא מפלגי?
מאי בינייהו?


"במה דברים אמורים?" - לעולם לחלוק, ו"אימתי?" - פעמים לחלוק, פעמים לפרש.


בנין אב

מדה שבתורה והכתוב יגלה, ויפרש במקום אחר, וממנו למדים בכל המקומות הדומים לו, וה"מלמד" הוא כאב, ו"תלמידין" ממנו, כיוצאי ירכו. ונכללו בה שתי מדות, ואין הפרש ביניהם, אלא שזו מכתוב אחד, וזו משני כתובים.


מבנין אב וכתוב אחד: דעת הראב"ד - כדאמרינן חדא מחדא, ויש מי שאומר דחדא מחדא לא מקרי בנין אב, אלא מה שמצינו, אבל חדא מתרתי הוא דנקרא "בנין אב".
אלא שיש חדא מתרתי מענין אחד, והיינו "בנין אב מכתוב אחד", ולכך קרי הכי, משום ש"בנין" שתי אבנים ואחד על גביהם קרוי "בנין".
כיצד?
"-לא הרי מושב כהרי משכב, ולא הרי משכב כהרי מושב: הצד השוה שבהן וכו' יצא מרכב וכו'.


ויש חדא מתרתי דשני ענינים - והיינו: "בנין אב משני כתובים"

מבנין אב ושני כתובים : לפי דעת הראב"ד, חדא מתרתי - כלומר: במה הצד השוה. והדבר ידוע לכל דחדא מתרתי אי לאו דהנהו תרתי מצדן צריכי - ושהאחר לא יוכל לעמוד מחברו, לא יוכל לעמוד מחברו, לא הוה גמרינן מינייהו לעלמא, משום דהוו שני כתובים הבאים כאחד, דאין מלמדין.
הלכך, צריך לומר בכל חדא מתרתי: "-לא הרי זה, כהרי זה! הצד השוה וכו'"
התשובה, לומר שאף על פי שמשכב ומושב מיצרך צריכי, ואינן שני כתובים הבאים כאחד, אפילו הכי,אין המרכב למד מהם.
ומה ומה אנו למדין ממשכב ומושב, מבנין אב, ומפרש שלא באנו ללמוד, אלא ממשכב לבד, וממושב לבד, ומה שהוצרך: "לא הרי זה, כהרי זה: הצד בשוה וכו'" משום מרכב הוא, כאמור, ולמדנו דבנין אב קרי בין חדא מחדא, בין חדא מתרתי,ופירוש הדבר: "-המשכב והמושב המיוחדין של כל אחד מהם שאין מיוחדין - ובנאנו ללמדן כל אחד בבנין אב תולדת כל אחד מאב שלו, והיינו: "בנין אב מכתוב אחד". (עד כאן "בנין אב")


בנין אב: כיצד? זהו יסוד מלמד של מה שהוא לאחריו.
מאימתי נקרא "יסוד"? - משהיה הוא נאמר תחילה.
"אמר רבי חייא: '-על כל דבור ודבור היה הקב"ה קורא למשה, ואומר: הנני! " בנין אב לכולם: "ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה, ויאמר: '-משה, משה!' ויאמר: '-הנני!'" - לפי שזה היה תחילה. וזו המידה, היא על אגדה.


ברבי

"ברבי" - ר"ש ברבי, וכיוצא בו מלשון גדולה וחשיבות, וזהו דוקא כשמוסיף שם החכם, ומוסיף עליו בכינוי "ברבי". אבל כשאינו מזכיר שמו, אלא "ברבי" בלבד - אז הוא שם עצם. וכן נמצא בפרק קמא דמכות : "ברבי אוסר" - וכתב שם רש"י: " כך שמו ." - וכן כל היכא דקרי "ברבי", לשון חכמה וחריפות היא.


ברייתא - כל ברייתא דלא מתני בי רבי חייא ורבי אושעיא, שבשתא משבשתא היא ולא מפרקינן מינה .


ברייתא דפשיטא יותר מהמשנה, ניחא ליה להקשות או לפשוט ממנה, יותר מן המשנה דאינה מפורשת כל כך.


ברירה - אם יש או לא (ביצה ל"ז - פלוגתא) .


Apresentação

מבוא הגמרא

א | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת