|
|
|
כל פטורים דשבת הוי פטור אבל אסור, לבד משלשה, דהוי לן פטור ומותר, ואלו הן: צבי שנכנס לבית בשבת, הצד נחש בשבת, והמפיס מורסא בשבת, ואם להוציא ליחה פטור.
"פיסקא" עיין "הפסקות" באות הא, ופיסוק טעמים:
"פסקי ההלכות" באות כף כללי פסקי ההלכות :
הפסוקים שאין להם הכרע הם חמשה, וסי' "ממ"ש א"ו": "מחר", "משוקדים", "שאת", "ארור", "וקם". ויש לפרש דמתוך הכתב אין להם הכרע, אבל מכי אתא עזרא ואפסקינהו, יש להם הכרע:
"פרט וכלל" שבמדות עיין באות כ' אצל כלל ופרט פרט ואחריו כלל נעשה כלל מוסף על הפרט ונתרבה הכל וכו' וכא באות הכף עם כלל ופרט' ע"כ:
"פרט שהוא צריך לכלל" עיין באות הכ' כלל שהוא צריך לפרט וכו':
"פרט וכלל ופרט עיין"באות כ' כלל ופרט וכלל והיא מדה על הינ':
"פריך" עיין באות מם מתקיף:
"פרשה שנאמרה ונשנית" - קיימא לן כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית, אלא בשביל שנתחדש בה "פוק ותשכח":
ממאי דפתח מתחיל לפרושי או ממאי דסליק, באות אלף "אורחיה דתנא לפרושי" , וכו': |
|
|